אני רוצה, בלי נדר, להתחיל לעשר כספים. יש לי מספר שאלות: 1. האם זה חובה? במידה ואני לא מעשר כספים, האם אני עובר עבירה? 2. קניתי לעצמי את הסדרה של השולחן ערוך המקוצר, האם אני יכול לכוון שהכסף של הקנייה יהיה מכספי מעשר? 3. לאחי שהוא לא דתי, אבל הוא קצת מתחיל להתקרב לדת, היה יום הולדת. אישתו הציע לי לקנות לו נעליים, אבל אני זכרתי שהוא שאל פעם על השולחן ערוך. ולכן החלטתי לקנות לו 3 כרכים מהסדרה של השולחן ערוך. כמו כן לאחותי שגם היא לא דתייה, קניתי את הספר "הבית היהודי". האם אני יכול לכוון שהכסף של הקנייה יהיה מכספי מעשר? 4. אני יוצא לסוף שבוע לסמינר של ערכים, אחת המטרות שלי היא מכיוון שאני לוקח איתי חבר שהוא לא דתי כדי שיתחזק. אחרת לא בטוח שהייתי נוסע. אבל ברור שגם אני יהנה ובע"ה אתחזק. כל אחד מאיתנו משלם על עצמו עבור הסוף-שבוע. האם אני יכול לכוון שהכסף של הסוף-שבוע שלי יהיה מכספי מעשר? 5. צדקה שנותנים למקבצי נדבות, האם אפשר שזה יהיה מכספי מעשר? 6. באופן כללי, האם אני יכול לעשר לעצמי עבור דברי קודש, כגון: קניית סידור, ספרי לימוד, גמרא, השתתפות בהרצאות, ואולי אפילו נסיעות ושיחות טלפון לדברים שבקדושה?

1. לפני הכל צריך לדעת, שאין חיוב להפריש מעשר כספים. בשולחן ערוך לא מובא דין כזה, אולם הב"ח והט"ז דנים בזה, ויש תשובה של בעל ה"ציץ אליעזר" שמסכם את שיטות הפוסקים בזה, ומסקנתו היא שזה לא חיוב אלא מנהג ראוי ויפה. ולכן כל הוצאה לקודש שאדם לא חייב בה מעיקר הדין מותר לתת ממעשר כספים. לדוגמא: אם אתרוג כשר עולה חמישים ש"ח ומהודר 100 ש"ח אפשר לקחת את ההפרש (חמישים ש"ח) ממעשר כספים כדי לקנות מהודר. 2. אם אדם קונה ספר לעצמו מכספי מעשר ראוי לשים אותו במקום שגם אחרים יוכלו ליהנות ממנו. 3-6. אפשר. הרב רואי מרגלית.