שלום וברכה א. כתב המטה אפרים (אלף למטה תקפא סק"ו) שהטעם לאמירת המזמור לדוד ה' אורי וישעי בחודש אלול עד אחרי סוכות הוא על פי המדרש 'שוחר טוב', (תהילים כז פיס' ד) "אורי" – זה ר"ה, "ישעי" ["ישעי" מלשון ישועה, יום של סליחה וכפרה, יום של כפרת עונות, יום שאין השטן משטין ומקטרג לזה קוראים 'ישועה גדולה'] – זה יום כיפור, "כי יצפנני בסוכה" – זה סוכות. לפי זה מה הסיבה לאמירת לדוד ה אורי וישעי ברצף מראש חודש אלול ועד הושענא רבה? אם מוזכרים ראש השנה יום כיפור וסוכות מדוע לא אומרים רק בימים אלו, ולמשל מפסיקים לומר בימים שבין יום כיפור לסוכות? ב. באותו ענין - האם גם בשמחת תורה בארץ ישראל אומרים לדוד ה אורי וישעי (למנהג האשכנזים נוסח ספרד)? ישר כח ותזכו למצוות

שלום וברכה, א. ימי התשובה והחגים אינם מנותקים אחד מהשני, אלא הם רצף אחד של קרבת ה' ותשובה שמתחילה באלול, ממשיך בראש השנה כאשר ממליכים את ה' על כל העולם. לאחר מכן מגיע יום כיפור שהוא יום סליחה וכפרה. ולאחר מכן ימי סוכות שהם ימי השמחה שבאים כהמשך לתשובה של הימים הנוראים [כך מבואר בהרבה ספרים. ראה למשל אורות התשובה (פרק ט, י) וראה עולת ראיה (עמ' שסז) בעניין המשמעות של הימים שבין יום כיפור לסוכות]. יש להוסיף שנאמרו טעמים נוספים להסביר את המנהג לומר מזמור זה בימים אלו. נזכיר טעם נוסף: במזמור זה יש י"ג שמות הויה, שהם כנגד י"ג מידות של רחמים, שהם מאירים בימים אלו (בפנים יפות בפרשת אחרי מות ויקרא טז כא בתוד"ה וכתב). ראה עוד בספר מנחת אשר שיחות על המועדים (ח"א, מאמרים ג-ד) שהאריך בזה. ב. נחלקו מתי מפסיקים לומר מזמור זה. המטה אפרים (תקפא, ו) ומשנה ברורה (ס"ק ב) ועולת ראיה (עמ' שלב) כתבו לומר עד שמיני עצרת (כולל). ולא חילקו בין ארץ ישראל לחוץ לארץ. בפירוש על מטה אפרים 'קצה המטה' (ס"ק טו) הביא שבסידור האריז"ל לרב שבתי כתב לומר עד אחר שמחת תורה. וכן כתב בספר שם טוב קטן. והוסיף, שהאומר מזמור זה מראש חודש אלול ואילך, מובטח לו שיוציא ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים, ובמשפטו יצא זכאי לחיים טובים ולשלום. לעומת זאת בסידור הרב (בעל התניא) כתב שאומרים עד אחרי מנחה של הושענא רבה. בספר שער הכולל (סדר הושענות פרק מה ס"ק ו) ביאר את הדברים בפנימיות שאין צורך לומר אחרי הושענא רבה. בשו"ת שבט הלוי (ח"י סי' פז), כתב שבארץ ישראל אומרים את המזמור עד ליום הושענא רבה, ורק בחוץ לארץ אומרים את המזמור גם ביום שמיני עצרת. שהרי במדרש מבואר שראש השנה יום כיפור וסוכות רמוזים במזמור (ראה לעיל). על כן בארץ ישראל שלא יושבים בסוכה בשמיני עצרת אין עניין לומר מזמור זה. עכ"ד שבט הלוי. למעשה, דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד. כל טוב!