שאל את הרב

  • הלכה
  • קדיש
קטגוריה משנית
undefined
שאלה
1. נפסק בשו"ע (קכד סע יב): "אין להגביהה קולו יותר מן המברך". מה הטעם שאין לענות בקול יותר מהמברך? 2. אם המברך משתמש במקרופון - מה הדין מצד שאין להגביהה קולו (או שצריך לענות כקול המברך כמה שיותר בדיוק)? 3. במקרה שהחזן (המברך) רחוק מאוד מהעונה (שני קצוות בית כנסת) כך שהעונה שומעו כקול חלש והמברך עצמו שואג את הברכה (או במקומות עם ציבור גדול) - האם על העונה לענות כפי ששומע את המברך או רשאי (ושמא אף חייב) לענות כפי רמת הקול של המברך עצמו? 4. חז"ל אמרו שהעונה אמן לא יגביה את קולו יותר מהמברך. האם מותר לענות אמן חלש יותר מקולו של המברך או שצריך להשוות את קול האמן קולו של המברך?
תשובה
שלום וברכה, 1. הגמרא (ברכות מה.) הסמיכה את זה על הפסוק: "גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדו". נאמרו כמה טעמים לדין זה. הרב יוסף שלום אלישיב (הערות לברכות מה.) פירש שאין זה כבוד הציבור שעונים אמן בקול יותר חזק ממי שמוציא אותם ידי חובה. ראה עוד בבן יהוידע ובעין איה (שם). 2. אם המברך משתמש במיקרופון אין לענות אמן בקול יותר חזק מקולו של המברך עצמו, ולא הולכים לפי הקול היוצא מהמיקרופון. 3. יש לענות אמן לא יותר חזק מהקול של המברך עצמו ולא הולכים לפי איך שהוא שומע את המברך מרחוק. 4. ניתן לענות אמן בקול נמוך יותר מהמברך. מקורות והרחבה: 1. נאמרו כמה טעמים מדוע אין לענות אמן חזק יותר מקולו של המברך. א. הגרי"ש אלישיב (שם) פירש שהטעם הוא משום כבוד הציבור, שאין לעונה לענות חזק יותר ממי שמברך ומוציא אותם ידי חובה. ולכן גם אין למתרגם לומר יותר בקול מהקורא. והרמב"ם הוסיף שגם רב שמלמד לתלמידיו לא יגביה המתרגם קולו יותר מהקורא משום כבוד הרב. (והוסיף הגרי"ש אלישיב שטעות היא מה שנוהגים בברכת כהנים שהחזן מקריא לכהנים בלחש שאין זה אמירה מיוחדת אלא המטרה היא כדי שלא יטעה החזן, ולכן יש להגביה קולו היטב שלא יטעו הכהנים). ב. בן יהוידע (פירוש ראשון): בכך שהעונה לא מגביה קולו יותר מהמברך הוא ישים לב היטב לדברי הברכה ולא יענה אמן יתומה. ג. בן יהוידע (פירוש שני): בכך מדגישים שאין העונה אמן חשוב יותר ממי שמברך, שלא כשיטה בגמרא שגדול העונה אמן יותר מהמברך. (וקצת צ"ע שבגמרא משמע שלכולי עלמא לא יגביה העונה קולו יותר מהמברך ולא מובא בגמרא או בראשונים שלשיטה (בברכות נג:) שסבורה שגדול העונה אמן יותר מהמברך יש לענות אמן חזק יותר מהמברך). ד. עין איה (ברכות ח"ב, שם): האמן לא מגביה קולו יותר מהמברך על מנת שאמירת האמן תביא להכרה פנימית ולא רק להתרגשות חיצונית, ע"ש. 2. בתחילה נטיתי לחשוב שמכיוון שבסופו של דבר שומעים את השליח ציבור בקולו של המיקרופון, אזי אין מניעה לענות אמן עד גובה הקול של הברכה היוצאת מהמיקרופון. היה מקום לתלות את זה בשאלה אם אמירת ברכה ברמקול נחשבת כקולו של המברך להוציא ידי חובה לעניין קריאת המגילה ועוד, (ראה יחוה דעת ח"ג, נד). לשיטה שניתן על ידי אמירה לתוך רמקול להוציא אחרים ידי חובה בקריאת המגילה, מסתבר שניתן לענות אמן עד קולו של המיקרופון, שהרי לשיטה זאת מחשיבים את קול הרמקול להיות כקולו של המברך. ואף לשיטה שלא ניתן להוציא ידי חובה בקריאת המגילה על ידי רמקול, מכל מקום לעניין הדין של עניית אמן בקול שאינו חזק יותר מקולו של המברך, אפשר שהולכים לפי הקול ששומעים בפועל. ויש לדון לפי הטעמים שהוזכרו לעיל בתשובה 1. אולם הג"ר שלמה הירש שליט"א כתב לי את דעתו שהולכים לפי קולו של המברך עצמו ואין נפקא מינה מהו הטעם, כיון שגדר הדין הוא שלא יגביה יותר מהמברך הולכים אחר הקול האמיתי, כשם שאם היה מקליט את עצמו ושומע את הקלטה ביחד עם הדיבור שלא היינו הולכים אחר ההקלטה. ושוב שאלתי את הגר"א נבנצל ואת הגר"ד ליאור ואמרו כדברי הג"ר שלמה הירש שהולכים לפי קולו של המברך עצמו. 4. חז"ל אמרו שהעונה אמן לא יגביה את קולו יותר מהמברך ולא אמרו שלא יענה אמן חלש יותר מקולו של המברך. אמנם בהמשך הגמרא (שם) לגבי אמירת התרגום אמרו שלא יגביה את קולו יותר מהקורא ולא ינמיך את קולו יותר מהקורא אלא יאמר בשווה. אך בגמרא לא מוזכר שהעונה אמן צריך להשוות את קולו לקול המברך. וכן לא מצינו בפוסקים שאמרו שהעונה אמן צריך להשוות קולו לקול המברך. אכן הגרא"מ הורוויץ (בהערותיו על ברכות שם) כתב שהעונה אמן לא יגביה את קולו יותר מהמברך כמשמעות הפסוק 'יחדו'. וכן כתב בשו"ת שבט הקהתי (סי' צג). וכתב שפלא שלא העירו המפרשים בזה. והפסקי תשובות סתם להלכה כשבט הקהתי. אולם לענ"ד צע"ג שהרי לא מצינו בכל הראשונים והאחרונים דין זה. אם הפוסקים היו סבורים שיש דין כזה היה להם לפרש בדבר כזה שכיח. אלא מכך שלא כתבו שמע מינה שלא ניחא להו ולא שמיע להו דין כזה. וכן מנהג העולם שלא להקפיד בדבר זה אלא רבים עונים אמן בשקט. וכן כתב הגר"ח קנייבסקי (דעת נוטה ח"א, סי' שעא' עמ' שפז) שלא צריך לענות אמן בקולו של המברך (וציינו שם בהערה שבתחילה הגרח"ק כתב בארחות יושר שלא יענה בקול נמוך יותר מהמברך וחזר בו ותיקן את זה במהדורות הבאות). וכן אמרו לי הגר"א נבנצל והגר"ד ליאור שליט"א שהעונה אמן יכול להנמיך קולו יותר מהמברך. כל טוב!
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il