מדוע לא נדחה קידוש לבנה למוצאי עשרה בטבת, כמו בשאר הצומות?

שלום וברכה, אין עניין דווקא לדחות את קידוש הלבנה למוצאי הצום. רק בחודש אב דוחים את קידוש הלבנה עד אחר תשעה באב משום שעד אז שרויים באבלות. וכן בעשרת ימי תשובה נוהגים לדחות את קידוש הלבנה למוצאי הצום משום שעד אז יש אימת הדין ואין שרויים בשמחה (רמ"א תכו, ב). אולם בטבת אין אימת יום הדין ולא שרויים באבלות. הרחבה: יש להוסיף שלעשות קידוש לבנה במוצאי צום זה בעיה משום שלא שרויים בשמחה. אולם למעשה מקדשים את הלבנה במוצאי יום כיפור משום ששמחים שיצאו זכאים בדין (רמ"א שם). ולדעת שאר האחרונים ניתן לקדש את הלבנה אף במוצאי תשעה באב (מ"ב ס"ק יא וראה שער הציון ס"ק ח). אולם אם אין סיבה מיוחדת עדיף שלא לקדש את הלבנה במוצאי צום. יש לציין שיש מקדשים את הלבנה לפני יום כיפור פן זכות אחד יכריע הכף לטובה [(ראה ביאור הלכה (שם ד"ה 'ולא קודם יום הכפורים'), ובאשי ישראל (פ"מ הע' נו)]. ועי' זקניך יאמרו לך (עמ' כה) שהגר"מ פיינשטיין היה אומר קידוש לבנה לפני יום כיפור ולפני תשעה באב ע"ש שכן מנהג הגר"א כמובא במעשה רב, וע"ע בביאור הגר"א (סי' תרב) שהעיר שאין להמתין עד אחרי יום כיפור כדי שמצוה זו תכריע לכף זכות, ובסי' תכו הגר"א לא העיר שאין להמתין עד אחרי תשעה באב.