שאל את הרב

כניסה למוזיאון בשבת

undefined

הרב שמואל אריאל

ז שבט תשפ"ג
שאלה
האם מותר לבקר במוזיאון בשבת כשאין חילול שבת? (הכניסה בחינם, דברים מופעלים על ידי שעון שבת). בנוסף, האם יש לחשוש ל"כתב המהלך תחת הצורה" בצפייה בתמונות עם כיתוב הסבר מתחתיהם? מה הדין כשניתן ללמוד מהמקום דברים חשובים?
תשובה
שלום וברכה! ראשית, כפי שכתבת, יש מקום להתיר זאת רק כאשר אין משלמים על הכניסה בשבת, וכן בתנאי שהביקור אינו כרוך בהנאה מחילול שבת, דהיינו שההדלקה של התאורה והפעלת המוצגים וכדומה נעשים באופן אוטומטי וללא חילול שבת. במצב כזה, העניין שיש לדון בו הוא מצד הקריאה של המידע המוצג במקום – הן טקסטים רגילים, והן כיתובים שמופיעים כהסבר לתמונות ולמוצגים. בעניין זה ישנן בין הפוסקים דעות שונות, אולם נראה שמעיקר הדין ניתן להקל בכך. הרחבה ומקורות: בגמרא (שבת קמ"ח ב – קמ"ט א) מופיע שאסור לקרוא בשבת ב"שטרי הדיוטות" וכן בדברים נוספים שדומים להם. בין הראשונים ישנה מחלוקת על היקפו של איסור זה: הרמב"ם בפירושו למשנה (שבת כ"ג, ב) כותב שהאיסור כולל קריאה של כל דבר שאינו דברי תורה, ואפילו דברי חכמה ומדע אסורים בקריאה. לעומת זאת, ראשונים אחרים (ראה בבית יוסף ש"ז, יג-יד, יז) התירו לקרוא בשבת דברי חול מסוימים, ובפרט ספרי חכמות (שם, יז). בין הפוסקים העומדים בשיטה זו ישנן דעות שונות לגבי הגדר המדויק, אילו דברים נאסרו בקריאה ואילו לא; אולם בהקשר שלנו, שהמדובר הוא בלימוד ענייני חכמה, ודאי שהדבר מותר על פי שיטה זו. השולחן ערוך (ש"ז, יז) נוקט עיקר כפי השיטה המחמירה, שאין לקרוא בשבת אפילו בספרי חכמות. אולם פוסקים רבים כתבו שאף שיש מקום להחמיר בדבר, עיקר הדין הוא שניתן להקל (ראה למשל משנה ברורה ש"ז, סה; ערוך השולחן י"ז, יא; שמירת שבת כהלכתה כ"ט, מט; פסקי תשובות ש"ז, כז; ארחות שבת כ"ב, קלט). גם חלק מן הפוסקים הספרדים לא החמירו בעניין זה לגמרי כשיטת הרמב"ם והשו"ע – יש שהתירו מעיקר הדין קריאה של דברי חול מסוימים בשבת, ויש שלפחות נתנו מקום למי שמיקל בכך, שאין למחות בידו משום שיש לו על מה שיסמוך (עיין למשל בילקוט יוסף, סימן ש"ז – מה מותר לקרוא בשבת, סעיף כב, ובהערה שם; ילקוט יוסף קיצוש"ע, סימן ש"ז – מה מותר לקרוא בשבת, סעיף כט; מנוחת אהבה ח"א פרק י' הע' 84). וכך המנהג הרווח, שרבים אינם נמנעים מקריאה של דברי חול בשבת. כאמור לעיל, אין כאן המקום לדון אילו דברים מותרים בקריאה על פי השיטה המקילה ואילו דברים כלולים בגזירה לכל הדעות ויש להימנע מקריאתם בשבת, שכן חכמות ומדעים מותרים בוודאי על פי השיטה המקילה. בהקשר זה יש להעיר, שכאמור לעיל, המקור העיקרי לשיטה האוסרת הוא מדברי הרמב"ם, כפי שכתב בפירושו למשנה. אבל הרמב"ם עצמו, בספרו משנה תורה, אינו מגדיר את האיסור באופן הרחב הזה, ומלשונו עולה שהיקף האיסור הוא מצומצם יותר (ראה רמב"ם הל' שבת כ"ג, יט). נראה אם כן שהרמב"ם חזר בו, ולמסקנה סבר שהאיסור אינו גורף על כל דבר חול (עיין גם תרגום הרב קאפח לפירוש המשנה שם, הע' 3, ופירוש הרב קאפח למשנה תורה שם, הע' נב). אם אכן כך, יש בכך כמובן סיוע משמעותי למנהג הרווח להקל בעניין זה. עוד יש להעיר, שלכאורה במציאות שלנו כאן בארץ, שהטקסטים כתובים בעברית, ניתן להתיר את קריאתם ללא הגבלה, על פי דברי הרמ"א (שו"ע ש"ז, טז) שהתיר לקרוא ספרי חול כאשר הם כתובים בלשון הקודש. אולם ראשית, רבים מן הפוסקים חלקו על היתר זה (עיין למשל ט"ז ש"ז, יג; מג"א שם, כד; משנ"ב שם, סד; שמירת שבת כהלכתה כ"ט, הע' קטו). בנוסף, מסתבר שגם לדעת הרמ"א, ההיתר נאמר דוקא בזמנם, כאשר אנשים לא דיברו בעברית בחיי היום יום. במציאות כזו, בקריאה של טקסט בלשון הקודש, גם אם מדובר בתוכן של חול, היתה לאדם תועלת ללימוד השפה ומתוך כך תועלת בלימוד התורה (ראה דברי הרמ"א בדרכי משה ש"ז, ח). במציאות שלנו כיום, כמובן אין שייך העניין הזה, שאנו מדברים ממילא בלשון הקודש ובקריאה הזו אין לאדם תועלת ללימוד הלשון. לגבי קריאת הכיתוב שמתחת התמונות והמוצגים: בגמרא (שבת קמ"ט א) מופיע שאין לקרוא בשבת בכתב המהלך תחת הצורה או תחת הדיוקנאות. דהיינו שכאשר ישנה תמונה או פסל ומתחתם מופיע כיתוב של הסבר, אסור לקרוא את הכיתוב הזה בשבת. יש שהבינו שמלבד האיסור הכללי לקרוא בדברים מסוימים בשבת (שהיקפו שנוי במחלוקת כדלעיל), ישנו איסור מיוחד לקרוא כיתוב כזה שמופיע מתחת תמונה או מוצג. לפי הבנה זו, גם השיטות המתירות לקרוא בספרי חכמה, יאסרו לקרוא את הכיתובים המודפסים מתחת התמונות שמופיעות בספר, וכן בתערוכות לימודיות, מותר לקרוא טקסטים עצמאיים ולהתבונן במוצגים אך אין לקרוא את הכיתוב שמופיע מתחת המוצגים. אולם מדברי התוספות (שבת קט"ז ב, ד"ה "וכ"ש") עולה לא כך – הם משווים בין ספרי חול מסוימים שהיו בזמנם לבין כתב שמהלך תחת הצורה, דהיינו שלדעתם אין איסור מיוחד בכתב שמהלך תחת הצורה, אלא זו פשוט דוגמה לטקסט שאסור לקרוא בו בשבת. כל טקסט בעל תוכן מקביל יהיה אסור באותה המידה, בין אם הוא מופיע ככיתוב שמתחת לצורה ובין אם הוא מופיע כטקסט עצמאי. לפי דרך זו, תוכן שמותר לקרוא אותו בשבת, יהיה מותר גם אם הוא מופיע בצורה כזו של כתב שמתחת לצורה. וכך פסקו כמה מן האחרונים (עיין ארחות שבת כ"ב, הע' רכ"ה; פסקי תשובות ש"ז, כב), שההיתרים שקיימים בקריאה של טקסט רגיל, קיימים גם בקריאה של כיתוב שתחת התמונה. על פי זה יוצא, שכאשר נוהגים להתיר קריאה של דברי חכמה, מותר גם לקרוא את הכיתוב שמתחת תמונות או מוצגים שקשורים ללימוד החכמות. וכך עולה מדברי השמירת שבת כהלכתה (כ"ט, מט), שכותב שכשם שמותר לקרוא בספרי לימוד כך גם מותר ללכת לתערוכה לימודית בשבת.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il