שאל את הרב

מה מברכים על ביצה חיה?

undefined

הרב דניאל קירש

י שבט תשפ"ג
שאלה
שלום וברכה הרב! מה מברכים על ביצה חיה? אשמח למקורות
תשובה
שלום וברכה, יש אומרים שהגומע ביצה חיה (כגון חזן שרוצה לשפר את קולו) מברך שהכל נהיה בדברו (חזון עובדיה ברכות (עמ' קנה). יש אומרים שאין לברך משום שלא רגילים לאכול ביצים חיות ואין זה דרך אכילה (שו"ת מנחת אשר ח"ב סי' יח). למעשה ספק ברכות להקל ואין לברך. מקורות והרחבה: החיד"א כתב שיש לברך על ביצה חיה (מחזיק ברכה סי' רד, וחסד לאלפים רי, ז). והביא דבריו השערי תשובה (רד, ס"ק ז). וכן כתב שבט הלוי (ח"י, סי' מב, אות ד). וכן פסק בחזון עובדיה ברכות (עמ' קנה- קנו). והאריך בזה יותר בשו"ת יביע אומר (ח"ד, או"ח, סי' יב, אות יז) ויביע אומר (ח"א, יב, אות ה). וזה מתאים עם שיטת החזון עובדיה (שבת, ח"ג, עמ' קיא) שביצים אינם מוקצה בשבת (אף שאין הכרח שהא בהא תליא). לעומת זאת הגר"ש קלוגר (ספר החיים, הלכות יוה"כ סי' תריב) כתב שאין לברך על ביצה חיה משום שאין דרך לאוכלה כך. וכן כתב בשו"ת מנחת אשר (ח"ב, סי' יח). ביסוד הסברות: שני טעמים נזכרו בדברי הסוברים שיש לברך: א. ביצים חיות נאכלות על ידי הדחק ונחשבות אוכל (מהרש"ם, ח"ו פח). ב. יש לברך על ביצים חיות משום שאף שאינו נהנה בטעמו הוא נהנה במזונו (מחזיק ברכה שם). הסוברים שאין לברך השיבו על טענות אלו: א. אין הדרך כלל לאכול ביצים חיות (הגר"ש קלוגר שם). ועוד, אף אם היה הדרך בימי קדם לאכול ביצים חיות, בזמננו אין הדרך לאוכלם (ראה מנחת אשר שם, עמ' נד). ב. כתב המנחת אשר (שם) שצ"ע טובא בדברי המחזיק ברכה שכתב שיש לברך על ביצים חיות מהטעם שאף על פי שאינו נהנה בטעמו הוא נהנה במזונו. שהרי השולחן ערוך (רד, ח) כתב בפירוש שצריך הנאת החיך. וכן משמע בגמרא שרק השותה מים לצמאו מברך. וכתב שאולי כוונת המחזיק ברכה שבימי קדם היו רגילים לאכול ביצה חיה ולכן אף הגומע ביצה על מנת לצחצח את קולו היה מברך משום שזה היה נחשב דרך אכילה. עכ"ד המנחת אשר. בעניין אם מברכים על אוכל שנהנים מהמזון שלו אבל אין לו טעם טוב לחיך: באגלי טל (מלאכת טוחן סב) כתב שיש לברך על אכילה כאשר יש לו הנאת מעיים אף שאין לו הנאת גרון. והניף ידו שנית באבני נזר (קכד). וצ"ע, שדבריו לכאורה סותרים את השו"ע (רד, ח) שצריך הנאת החיך כנ"ל. ומה שהביא מסידור הרב (בעל התניא) שכתב: לא מיקרי הנאה אלא הנאת מעיו ולא הנאת החיך". באמת בסידור הרב שם מסיים ולא הנאת החיך לבדו". משמע שצריך גם הנאת חיך (ראה דף על הדף נזיר ג:). אמנם הרמב"ם (ברכות פ"ח, ה"ב) כתב שיש לברך על שתיית שמן. ויש מי שהבין שלדעתו מברכים על שמן אף שאין דרך אכילה בכך ואין טעם טוב, משום שיש דברים שהשמן מועיל להם (ראה אבן האזל שם). אולם אין הכרח להבין כך בדעת הרמב"ם. הב"ח (רב, ד) כתב שלדעת הרמב"ם השותה שמן נהנה בשתייתו אף שהשמן מזיק בסוף. אולם אף אם דעת הרמב"ם שמברכים על תועלת לגוף למרות שאין טעם טוב לחיך, אין זה כך לדעת השולחן ערוך והפוסקים (שו"ע רד, ב, ושער הציון ס"ק כז) שפסקו שלא מברכים על שתיית שמן לבדו. על כן נראה שדעת האגלי טל היא דעת יחיד ולא כדעת השולחן ערוך והפוסקים. וצריך לומר בדעת המחזיק ברכה כהסברו של המנחת אשר וצ"ע. סוף דבר מסתבר שאין לברך על ביצה חיה, שהיום אין הדרך לגמוע ביצה קלה כלל לאכילה. ואין לברך לדעת השולחן ערוך על דבר שאין לו טעם טוב ואין רגילים לאוכלו אף שהוא טוב לגוף. על כל פנים ספק ברכות להקל. יש לציין שהדיון הזה נוגע לשאלות נוספות כגון אם מברכים על אוכל בתוך קפסולה או אדם שחולה ולא מרגיש בטעם האוכל ואכמ"ל. לגבי ברכה אחרונה: על גמיעת ביצה, למי שסובר שלא מברכים ברכה ראשונה ודאי שלא מברכים ברכה אחרונה. והחזון עובדיה (שם) אף שכתב שמברכים ברכה ראשונה על גמיעת ביצה, כתב שלא מברכים ברכה אחרונה, משום שיש אומרים שדין ביצה רכה כמשקים ואין בה שיעור רביעית וספק ברכות להקל. בברכה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il