האם במצבים הבאים ניתן לפסוק הלכה כנגד השולחן ערוך: 1. כתבים חדשים: מוצאים כתבים חדשים של ראשונים וגאונים שנגלו במאה ה20 ושהרב קארו לא ראה אותם וסוברים שאם הרב קארו היה רואה את הכתבים הוא ודאי היה פוסק על פיהם. 2. המציאות שונה: אחרי שעברו 500 שנה הגוף נחלש ולכן יותר מקילים בצומות, לכן אולי נתיר ללכת מאחורי אישה ברחוב מכיוון שבימינו הרחוב מוצף בנשים ואם נרוץ ונעקוף נמצא לנגד עינינו נשים נוספות (בניגוד לתקופת השולחן ערוך שבה נשים כמעט לא היו יוצאות מהבית) 3. כל האחרונים חולקים על שולחן ערוך.

1. קשה לענות על זה בצורה גורפת. לעיתים רחוקות אומרים גדולי ישראל האמיתיים שאם השולחן-ערוך היה רואה דעה זו, היה פוסק כמותה. אבל ברור שאין לאדם לעשות כן מדעת עצמו, מדברים שהוא ראה בדרך לימודו. וכותב ר' יהונתן אייבשיץ שדעות המובאות בבית-יוסף, אלו הדעות שהתקבלו בעם ישראל כרלוונטיות להלכה. לכן למעשה אין לומר כך, אלא שלגדולי ישראל מותר במצבים מאוד מסוימים. 2. יש הבדל בין חלישות הגופים לחלישות הרוח. הגופים נחלשו, אבל בנושא אותו הבאת לגבי הליכה אחר נשים, אין זה קשור כלל למציאות אלא לדיני צניעות, וטענות אלו נובעות מחלישות הרוח. 3. אם האחרונים חולקים על השולחן-ערוך, אנחנו פוסקים על-פי כללי הפסיקה, לעיתים כאחרונים ולעיתים כהשולחן-ערוך. וכל זה בתנאי שהאחרונים הינם גדולי ישראל המוכרים והמפורסמים, כגון: הש"ך, הט"ז, ר' עקיבא איגר והגר"א, ועוד רבים אחרים המפורסמים בכל ישראל.