האם מותר להתפלל את תפילת השל"ה בשבת מבחינת שאילת צרכים בשבת? אשמח למקורות או להבין את הסוגיה בעניין זה.. תודה!

שלום וברכה, מותר. (מעיין אומר ח”ב פ”א סי’ כט). מקורות והרחבה: בירושלמי שבת (טו, ג): "תני אסור לתבוע צרכיו בשבת. ר' זעירא שאל רבי חייא בר בא מהו מימר רעינו פרנסינו. א"ל טופוס ברכות כך הן". מכאן שאין לשאול צרכיו בשבת. דין זה הובא בפוסקים (ראה למשל רמ"א תקפד א). על פי זה הורה הגר"ח קנייבסקי (דרך שיחה חלק א' עמודים רסט-ער) שלא לומר תפילת השל"ה בשבת ערב ראש חודש ניסן. אולם הגר"ע יוסף (מעין אומר שם) ועוד גדולים התירו לומר תפילת השל"ה בשבת ערב ראש חודש סיון. ואף הגרח"ק כפי הנראה חזר בו כדלקמן. נאמרו כמה טעמים להקל: א. כתבו כמה פוסקים שמותר לבקש בקשות רוחניות בשבת. כך נראה מהמשנה ברורה (סימן רסג סק"ב) שכתב שראוי לאשה להתפלל לאחר הדלקת נרות שיהיו לה בנים מאירים בתורה. ידוע שמנהג בנות אשכנז שאשה מקבלת שבת בהדלקת נרות שבת. אם כן משמע שמותר לבקש בקשות רוחניות בשבת (אולם אפשר שמטעם אחר התיר המשנה ברורה לאשה להתפלל תפילה זו - ראה לקמן בקולות נוספות שהוזכרו. ועוד אפשר שהתיר משום שמדובר בתוספת שבת שאולי אין דינו כעיצומו של יום שבת). וכן משמעות הגר"ז (רפח, ח) שהאיסור הוא בבקשות של צרכי הגוף. וכן דעת הגרש"ז אוירבך (הליכות שלמה תפילה יד, יא) שמותר לבקש בקשות רוחניות בשבת. וכתב על פי זה שמותר לכתחילה לומר תפילת רבי נחוניא בן הקנה לפני הלימוד. אולם לגבי תפילה על אתרוג בט"ו בשבט שחל בשבת הורה להתפלל בהרהור (שם, יז, הערה 31). אולי טעמו שאתרוג זה גם דבר גשמי שאפשר למכור בכסף ולא מדובר רק על בקשה רוחנית. ראה עוד בספר הערות למסכת שבת (י”ב אות א) להגרי”ש אלישיב שההיתר לבקש בקשות רוחניות הוא היתר חלש. אולם אם מדובר בבקשות רוחניות שהזמן שלהם מיוחד לשבת יש להקל ע"ש. ומובא בשם הגריש"א (אשרי האיש או”ח ח”ב עמ’ ק”ח) שהתיר לומר תפילת השל"ה בשבת. אולם הורה שיש לדלג על המילים “ותן לכל גויה וגויה מהם די מחסורה בכבוד, ותן להם בריאות וכבוד וכח וכו'” שהם ענייני גשמיות. עכ"ד. ואפשר שאין הכרח להשמיט משום שעיקר התפילה היא על ענינים רוחניים. ועוד משום שאר הסברות להקל בזה כדלקמן. ב. יש אומרים שכל האיסור הוא להתפלל על חולה שנמצא לפנינו והאדם מצטער מכך (ראה מקורות בזה באשי ישראל לו, הע' סג ופסקי תשובות רפח, ז). ג. יש פוסקים שהקילו להתפלל תפילות של בקשות בשבת כאשר התפילות מתאימות לזמנים מסוימים והזמן חל בשבת, (בפרט כאשר האדם יצטער אם לא יאמר תפילות אלו). כעין זה מובא בשם הגר"ח קניבסקי (דרך שיחה בדרך שיחה פרשת לך לך עמ’ ס”ג) וז”ל: שאלה: בהגהות הגאון ר’ אליהו גוטמכאר זצ”ל הנדפס בסוף מסכת שבת מביא שכאשר התינוק בובה בברית מילה הוא זמן מסוגל ועת רצון להתפלל על צרכיו. מהו בשבת. תשובה: יתפלל בהרהור. הנה מרן החזו”א זצ”ל אמר שבראש השנה ויוהב”פ מותר לבקש בקשת צרכיו הפרטיות בפה, ושאלוני מהו בראש השנה שחל בשבת, ואמרתי שיבקשו בהרהור. שוב חזרתי מזה, ונראה שיכול לבקש בפה. דהא באמת הרי מותר לאשה לבקש תחינות לאחר הדלקת נרות, כיון שזה עתה הזמן המסוגל לזה, וא”א בזמן אחר, וה”ה לעניינינו.” עכ”ל. ואפשר שהגר"ח קניבסקי גם חזר בו ממה שהורה שאין לומר תפילת השל"ה בשבת. וכך מסר לי משמשו בקודש הרב מנחם הבלין ש"הגרי"ש שטינמן שליט"א חתנא דבי נשיאה זצוק"ל שמע מהרב שאפשר להתפלל בשבת ער"ח סיון כי עתה הוא זמנו". מכאן נראה שהגרח"ק חזר בו והתיר. ראה עוד פסקי תשובות (רפח, ז) שכתב שלפי סברא זאת יש להתיר לומר תפילת השל"ה בשבת ערב ראש חודש. ד. יש פוסקים המקילים בטופס תפילה קבועה. ראה משנה ברורה (קפח, ס"ק ט) לגבי הרחמן בברכת המזון. אולם מהמשנה ברורה אין ראיה לתפילת השל"ה כי שם הרגילות לומר בכל יום. ראה עוד בעניין זה ביחוה דעת (ח"א, סי' נד) ובפסקי תשובות (רפח, ה). בטעם הדבר שאין לשאול צרכיו בשבת נראה בפשטות משום שזה גורם איזה צער בלב ואין זה מתאים בשבת. כך משמע ממדרש תנחומא פרשת וירא: "ולפיכך אין מתפללין בשבת שמונה עשרה שאם יהיה לו חולה בתוך ביתו נזכר ברופא חולי עמו ישראל והוא מיצר, והשבת נתנה לישראל לקדושה לענג ולמנוחה ולא לצער". וכן נפסק בשולחן ערוך (רפז, א): "יכולים לבקר את החולה ולא יאמר לו כדרך שאומר לו בחול אלא אומר לו "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא ורחמיו מרובים ושבתו בשלום". וביאר המשנה ברורה (ס"ק ב): "דמצטער ומעורר הבכי דאסור בשבת". אולם נראה שמעבר לטעם שזה מעורר צער בשבת ישנו טעם נוסף: בשבת אנו מתעלים מעל צרכינו הפרטיים למדרגה של חפץ ה', כנוסח התפילה "עשה רצונך בשמים ממעל והטוב בעיני עשה" (עיין באריכות בעין איה למרן הגראי"ה קוק, שבת, פ"א אותיות מג- מו). כל טוב!