שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • ימי הזיכרון והעצמאות
קטגוריה משנית
undefined
שאלה
האם צריך לברך ברכת שהחיינו ביום העצמאות וביום ירושלים?
תשובה
שלום וברכה, יש אומרים שצריך לברך שהחיינו ביום העצמאות, ולפחות מי ששמח על הקמת מדינת ישראל יברך (קול מבשר ח"א סי' כא, משפטי עוזיאל ח"ח סי' כג, הרב חיים דוד הלוי בספר דת ומדינה עמ' 103, תורת המועדים לגר"ש גורן עמ' 610 ואילך, דבר חברון מועדים עמ' קכו). ויש אומרים שאין לברך שהחיינו ביום העצמאות (ישכיל עבדי ח"ו סי' י אות ב, יביע אומר ח"ו סי' מב). אף שהרבנות הראשית תיקנו לומר הלל ביום העצמאות, הם לא תיקנו לברך שהחיינו. למעשה טוב לברך שהחיינו על בגד חדש ולכוון גם על יום העצמאות, והנס של הקמת המדינה לאחר כאלפיים שנות גלות. וכך נהג מו"ר הרצי"ה קוק זצ"ל (משמיע ישועה עמ' 284). וכן כתב לנהוג הרב שלום משאש בהסכמתו לסידור בית מלוכה (אף שנטה שיש לברך גם בלי בגד חדש). אם אין לו בגד חדש המנהג שלא לברך שהחיינו. ביום ירושלים לכאורה לדעת הפוסקים שאמרו לברך שהחיינו ביום העצמאות היה נכון לברך ברכת שהחיינו גם ביום ירושלים. וכך היתה דעת הרב חיים דוד הלוי (כמובא בספר דת ומדינה שם). אך למעשה לא מצינו שהורו לברך שהחיינו ביום ירושלים (דבר חברון שם עמ' קכח). הרחבה: יש כמה סוגים של ברכת שהחיינו ודנו הפוסקים אם צריך לברך ברכת שהחיינו מכמה צדדים: א. שמא יום העצמאות נחשב כ'מועד' כמו חנוכה ופורים. ב. מצד הנס שנעשה בו. ג. מצד מצוות ההלל. א. בגמרא בעירובין (מ.) הסתפקו אם צריך לברך שהחיינו על ראש השנה ויום כיפור. מצד אחד הם חגים אך מצד שני הם לא משלשת הרגלים. למסקנת הגמרא מברכים שהחיינו על ראש השנה ויום כיפור למרות שהם לא נקראים רגל. לגבי חנוכה ופורים הסתפקו הפוסקים אם יש לברך על עיצומו של יום. כלומר בדרך כלל מברכים שהחיינו בפורים בזמן קריאת המגילה ובחנוכה בזמן הדלקת נרות חנוכה. השאלה אם יש לברך על עיצומו של יום החנוכה ופורים במקרה שאין לו מגילה בפורים או שאין לו נר ואינו רואה נר בחנוכה. המשנה ברורה (שער הציון תרעו ג, ביאור הלכה תרצב א, ד"ה 'ושהחיינו') הסתפק בכך ונראה שנטה קצת שיש לברך. וכן נקט הקול מבשר כעיקר שיש לברך (ח"א סי' כא). היביע אומר (ח"ו סי' מב) הכריע שלא לברך. על הצד שמברכים שהחיינו על עיצומו של יום בפורים וחנוכה יש לומר שגם ביום העצמאות מברכים, שהוא נלמד בגמרא מאותם מקורות של פורים וחנוכה (קול מבשר שם). ב. לדעת המשפטי עוזיאל (ח"ח סי' כג) יש לברך שהחיינו ביום העצמאות משום שנעשה בו נס, וכדין הודיה על גשם שאם אין לו שותף מברך שהחיינו. אלא שברכת הודאה על גשמים היא לשעתה, שהיא גם כן דבר לשעה, והגאולה שהיא לדורות, צריך לברך עליה לדורות כחנוכה ופורים. יש שהבינו בדבריו שצריך לברך שהחיינו לא מצד המועד ומשום עיצומו של יום אלא משום הנס, וכתבו שסברא מחודשת היא (שחר אהללך ח"ב סי' כד אות יא). אך באמת נראה בדעת המשפטי עוזיאל שיש לברך על יום העצמאות מצד שהוא כמועד, וכפי שנראה מכך שמשווה את יום העצמאות לחנוכה ופורים, ובסוף דבריו הוא משווה את יום העצמאות לראש השנה ויום כיפור. אלא שלדעתו ברכה על עיצומו של יום שמברכים בחנוכה פורים ויום העצמאות הוא משום הנס שנעשה בו ע"ש היטב, (ומשמע שלא משום קדושת היום עצמו). ג. יש עוד סוג של ברכת שהחיינו - שמברכים על המצוות הבאות מזמן לזמן כמו לולב. הקול מבשר (שם) הביא בשם הגר"ש הכהן מוילנא שגם בחנוכה ופורים יש לברך שהחיינו על על ההלל כאשר אין לו נרות ומגילה. לפי זה כתב הקול מבשר (שם) שכאשר מברכים שהחיינו ביו העצמאות יש להסמיך את ברכת השהחיינו לאמירת הלל. בשולי הדברים יש לציין שיש עוד סוג של שהחיינו שמברכים על בשורות טובות. נראה שמטעם זה בירך הרב הנזיר שהחיינו בשנה הראשונה למדינה (כפי שהעיד הגר"ש ישראלי ומובא במקראי קודש לרב הררי הלכות יום העצמאות). כל טוב!
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il