שלום כבוד הרב. א. האם קוגל (שעשוי מאטריות) נחשב פת הבאה בכיסנין, או שברכתו תמיד מזונות ומעין 3? ב. מה דינו של קוגל תפוחי אדמה? תודה רבה ושבת שלום.

שלום וברכה, א. קוגל שעשוי מאטריות (המכונה קוגל ירושלמי) ברכתו מזונות ועל המחיה. אף שהאטריות עברו אפיה אחרי הבישול אין עליהם תואר לחם, ואף אם קבע סעודה על הקוגל מברך מזונות והמוציא (הגרש"ז אוירבך, אור לציון).  ב. קוגל תפוחי אדמה: אם ניכרים חתיכות תפוחי אדמה - ברכתו האדמה. אם לא ניכרים החתיכות - ברכתו שהכל (שבט הלוי ח"י, מו, א, חוט שני עמ' קפח).   מקורות והרחבה: כתב השו"ע (קסח, יד) לגבי חלוט שאחר כך אפאו בתנור שדינו כלחם גמור. על פי זה כתבו כמה פוסקים שקוגל ירושלמי שעבר אפייה אחרי הבישול דינו כלחם. אמנם לא כלחם ממש שהרי יש בו הרבה שמן אלא דינו כפת הבאה בכיסנים שאם קבע עליו סעודה ברכתו המוציא וברכת המזון. כך כתבו הגרי"ש אלישיב (קובץ תשובות ח"ג סי' ל) והגר"ד ליאור (מובא באתר ישיבה). החזון איש (מעשה איש ח"ג עמ' קכא) הסתפק בדבר וסבר שיש חשש שצריך לברך ברכת המזון. החוט שני (ברכות קסח, ס"ק ה) פסק שאם אכל כדי שביעה יש לברך ברכת המזון מספק. הגר"מ אליהו הורה שלא לאכול מעל שיעור 170 גרם קוגל אטריות שאם יאכל שיעור כזה ישנו ספק גדול אם יברך ברכת המזון. ועוד שאם יאכל שיעור כזה, הוא לא יאכל את הפת בבית לתיאבון.     אולם דעת רוב הפוסקים שמכיון שאין על הקוגל תואר לחם מברך מזונות ועל המחיה גם אם קבע עליו סעודה. כך דעת האור לציון (שם), הגרש"ז אוירבך הגרח"פ שיינברג, ועוד (כמובא בספר וזאת הברכה (עמ' 232). נראה ברור שלשיטת הג"ר אשר וייס שליט"א (מנחת אשר ח"ב, כב, אות ג) אין על קוגל ירושלמי דין פת הבאה בכיסנים מסיבות נוספות. ראה כאן: https://www.yeshiva.org.il/ask/136804 נראה שמנהג העולם לברך מזונות ועל המחיה על קוגל ירושלמי גם אם אכלו ממנו כדי קביעת סעודה, שלא ראינו מי שמברך המוציא וברכת המזון על קוגל ירושלמי. לסיכום טוב לחשוש ולא לאכול כדי קביעת סעודה מקוגל ירושלמי, אבל מעיקר הדין אין על זה דין פת הבאה בכיסנים.    ב. נראה שלפי הגר"ע יוסף ברכתו האדמה גם אם לא ניכרים החתיכות, על פי השו"ע (רב, ז). אולם גם בין הפוסקים הספרדים הרבה הורו לברך על כעין זה שהכל וחששו לדעת הרמ"א (שם). כך דעת הבן איש חי, כף החיים, אור לציון, והגר"מ אליהו, כמובא בספר וזאת הברכה (עמ' 100).   כל טוב!