האר"י כותב מפורש בשער המצוות שיש איסור בגילוח זקן, איך הדברים מסתדרים עם דברי חז"ל ((ירוש’ ר"ה פ"א ה"ג).: "אי זו אומה כאומה הזאת! בנוהג שבעולם, אדם יודע שיש לו דין, לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו, שאינו יודע היאך דינו יוצא. אבל ישראל אינן כן, אלא לובשים לבנים ומתעטפין לבנים ומגלחים זקנם ואוכלין ושותין ושמחים [בראש השנה], יודעין שהקב"ה עושה להן ניסים" האם האר"י חולק על מנהג עם ישראל מימי קדם שהיו מסדרים את הזקן לכבוד אירועים משמחים?

שלום רב. רבנו האריז"ל בשער המצוות כתב שיש איסור גדול לעקור את השיער, ומה שאומרים שהוא כתב שיש איסור לגלח את השיער אינו מדוייק, אלא המהרח"ו העיד על רבו, שנזהר מאד שלא לגלח את הזקן אפילו במספריים. ונראה שרבנו האריז"ל חשש לגלח את זקנו, מצד חומרא על עיקר הדין מטעמיים הלכתיים, כיון שיש ספק היכן בדיוק מיקום הפאות, לכן יש לחוש שלא לגלח כלל אפילו במספרים בכל הזקן. ודברי חז"ל מוסבים על עיקר הדין. מקורות: בשער המצוות (דף כד.) העיד מהרח"ו על רבנו האריז"ל: "וענין פאות הזקן הנה הם צינורות של שפע וכו' והיה מורי האריז"ל נזהר מאד שלא לחתוך שער הזקן כלל לא בתער ולא במספרים ולא למעלה ולא למטה ולא בשום מקום מן הזקן". ובהמשך הוסיף ביתר חריפות בעניין עקירת השיער משורשו, וז"ל: "ולא עוד אלא שהיה אומר שאיסור גדול מאד הוא לעקור או לתלוש בידו אפילו שער אחד בלבד בכל מקום זקנו כי הם צנורות של שפע ולכן צריך האדם ליזהר שלא ישים ידו בזקנו למשמש בה שלא יעקור ויתלוש איזה שיער". ויש לברר על מה סמכו ת"ח גדולים ואף מקובלים, שאנו רואים שכן מגלחים את זקנם, ומדוע לא חששו לדברים החמורים של רבנו האריז"ל. והנה רבים הזכירו את דבריו של מרן הגרי"ח בשו"ת רב פעלים (ח"ד סוד ישרים סי' ה'), להתיר גילוח זקן. אלא שהשמיטוה בטענה שאינה כת"י ובטעות הדפיסוה המדפיסים. ויש אחרונים שסברו שהתשובה היא מקורית ולא נחה דעתם מהשמטה זו (ראה דברי שלום סי' קפ"א סע' ב', בהוראת ח"ר נסים כדורים ז"ל השמיטוה, ויש שלא הסכימו עם דבריו), ושמעתי מת"ח אחד שיש כוונות מיוחדות לגילוח של הרמח"ל, שהוא עצמו היה ללא זקן כידוע. אולם גם ללא היתר המובא בתשובה זו, המדקדק בדברי המהרח"ו בשער המצוות לעיל, מבחין בין הרישא, שם כתוב שהאריז"ל היה נזהר שלא לחתוך את השיער בתער ואף במספרים, וזו חומרא שאינה מעיקר הדין שהרי לדעת מרן השו"ע (יו"ד סי' קפ"א י') מותר לגלח את הזקן במספרים, ורק לגבי תער כתב, שירא שמיים לא יעביר תער על כל זקנו, כיון שיש ספק היכן חמשת הפאות. ולגבי הסיפא שלא לתלוש ולעקור שיער, זה ודאי נשמרים רבים, אך שלא לשים יד בזקן כלל, כדי שלא יתלש זו חומרא גדולה, שנהגו בה רק יחידי סגולה, כפי שמסופר על רבנו האריז"ל והבבא סאלי זי"ע. ולכן צריך לומר, שדברי חז"ל שאדרבא יש להתגלח לקראת ר"ה וכדו', אין בכך סתירא לדברי רבנו האריז"ל, שהרי כיון שאין אנו יודעים מקום הפאות, לכן יש לחוש ולא לגלח, כמו כן ניתן לבאר שמה שכתוב שמגלחים את זקנם לקראת יום הדין, אין הכוונה שמגלחים בסמיכות לשורשים, ומה שכתב רבנו האריז"ל להחמיר גם במספריים, זהו מצד החשש ההלכתי, וכיון שלדעת המחבר (שם) מותר מעיקר הדין, לא חששו (ראה דברי שלום שם). מה שאין כן לגבי החומרא המובאת בסוף דבריו בזהירות מתלישת שיער, בזה החמירו, כיון שע"פ סוד תלישת השיער מהשורש חמורה מאד ע"פ סוד. בברכה נאמנה,