שלום וברכה כבוד הרב, אשמח אם הרב יכול לפרט לגבי ברכת הבנים בערב יום כיפור: מה המקור לברכת הבנים בערב יוה"כ? האם מדובר בחיוב? האם הנוסח מעכב? האם מניחים יד אחת או שתים על ראש הילד בזמן הברכה וכו? תודה רבה!

שלום וברכה, איפה הוזכר לראשונה המנהג לברך את הילדים בערב יום כיפור? המנהג לברך את הילדים בערב יום כיפור הוזכר בכמה ספרים, וביניהם: מטה אפרים (סי' תריט ס"ב), חיי אדם (קמד יט), קיצור שולחן ערוך (קלא טז), זכר דוד בשם תפילה נהורא (רי, ב). הנוסח המופיע במחזורים מובא בין השאר בחיי אדם וקיצור שולחן ערוך (שם). בספר שער המלך (שער ו פרק א) כתב שיש רמז למנהג זה מיעקב אבינו שבירך את מנשה ואפרים בערב יום כיפור (ע"ש שחישב שהברכה הנ"ל היתה ביום כיפור), וכן כתב שיעקב בירך בפרק זה את בניו ע"ש. איפה הוזכר לראשונה הנוסח המובא בסידור? החיי אדם (שם) הביא את הנוסח. וז"ל: "המנהג לברך את הבנים קודם שנכנסין לבית הכנסת, שאז כבר חל קדושת היום ושערי רחמים נפתחים. והנוסח שאנו מברכים: ישימך כו'. ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שיתן בלבך אהבתו ויראתו, ותהיה יראת ה' על פניך כל ימי חייך שלא תחטא, ותהי חשקך בתורה ומצות. עיניך לנוכח יביטו, פיך ידבר חכמות, ולבך יהגה אימות, ידיך יהיו עוסקות במצות, רגליך ירוצו לעשות רצון אביך שבשמים. ויתן לך בנים ובנות צדיקים וצדיקות עוסקים בתורה ומצות כל ימיהם, ויהי מקורך ברוך. ויזמין לך פרנסתך בהיתר ובנחת ובריוח מתחת ידו הרחבה ולא ע"י מתנת בשר ודם, פרנסה שתהיה פנוי לעבודת ה'. ותכתב ותחתם לחיים טובים וארוכים בתוך כל צדיקי ישראל. אמן". עד כאן לשון החיי אדם. האם מדובר בחובה? לא מדובר בחובה אלא במנהג יפה ומבורך. ככל הידוע לי המנהג לא הוזכר במשנה ברורה, בן איש חי, כף החיים וספרי הרב עובדיה יוסף. האם רק אשכנזים נהגו בזה? אין זה מנהג אשכנזי בלבד. יש מהספרדים שנהגו בזה (ראה גם נטעי גבריאל כג, הע' ט). הגר"מ אליהו הביא מנהג זה (מאמר מרדכי למועדים וימים עמ' 337), וכך נהג בעצמו. הגר"ע יוסף לא הביא מנהג זה ולא נהג בזה (כך מסר לי נכדו הרב עובדיה יוסף בנו של הרב דוד יוסף). מהו זמן הברכה? במקור חיים לחות יאיר (סי' ער ד"ה 'מה') מובא שהמנהג לברך אחר תפילת ערבית, אבל המנהג הרווח כיום הוא לברך לפני שהולכים לבית הכנסת וכך כתוב במטה אפרים, חיי אדם, וקיצור שולחן ערוך (שם). ראה עוד נטעי גבריאל (כג, ט). האם גם האמא מברכת או רק האבא? במטה אפרים וקיצור שולחן ערוך (שם) מוזכר שהאב והאם מברכים את הילדים. בנטעי גבריאל (שם) כתב שלא ראה ושמע שנוהגים שגם האם מברכת. האם מברכים גם את הנכדים? יש שנהגו לברך את הנכדים (נטעי גבריאל כג, ז). כך נהג החתם סופר (חוט המשולש עמ' קמב). וכך נהג הגר"מ פיינשטיין ('מעשה משה' באנגלית עמ' 28). אגב הגר"מ פיינשטיין היה נוהג לברך את הילדים בערב יום כיפור ולא היה נוהג לברך את הילדים בכל ליל שבת ויום טוב (שם). כמה ידים שמים על ראש הילד בעת הברכה? יש נוהגים להניח שני ידיים על ראש הילד ויש נוהגים להניח יד אחת. יש שאמרו שנכון להניח יד אחת בגלל ענינים שונים (ראה נטעי גבריאל שם, הע' ח). ויש שחששו שבשתי ידיים יש בזה איסור, כאיסור זר שעולה לדוכן (ראה תורה תמימה במדבר ו, כג, קלא). למעשה נהרא נהרא ופשטיה (ראה מאמר מרדכי שם סע' סה, ושו"ת מנחת אשר ח"ג יט, לגבי ברכת הבנים בשבת). האם הנוסח מעכב? הנוסח המוזכר בסידורים והובא בחיי אדם וקיצור שולחן ערוך הוא חשוב וכדאי לומר אותו, אבל לא צריך לומר דווקא נוסח זה. במטה אפרים (שם) כתב: "ומעתרים בברכה זו גם כן שיחתמו לחיים טובים ושיהיה לבם נכון ביראת ה' וישום בלבבו אהבתו ויראתו בלב שלם וכל אחד כפי מערכי לבו ושינון לשונו שופך תחנונים בבכי ובדמעות שליש למען יקים ד' את דברו ויקובל תפלתו ויעתר אל ה' וירצהו. בדרכי נועם (מא, י בהגה"ה) מובא שהגר"ע הילדסהיימר אמר שאין המנהג לברך בנוסח הארוך המודפס במחזורים. אולם ידוע שרבים כן נהגו לברך בנוסח הארוך. נישוק ידי ההורים יש נוהגים לנשק את יד ההורים בעת הברכה (ראה כף החיים רו מד בשם הבן איש חי, הליכות שלמה פ"א הע' 60). בקשה מהילדים שיתפללו עבור ההורים בספר חוט המשולש (שם) מובא שהחתם סופר בירך את הילדים בדמעות שליש, ולאחר מכן ביקש מבני משפחתו להתפלל עבורו. כל טוב!