מה הסיבה לקריאה הארוכה בימי שני וחמישי (ובשבת במנחה) החל מפרשת עקב (מבחינת כמות הפסוקים)? ומה הסיבה לקריאה הארוכה של ימי חוה"מ פסח? האם יש קשר בין השנים?

שלום וברכה. משה רבנו תיקן לישראל את הקריאה בשבת ובשני וחמישי, כדי שלא ישהו ג' ימים בלא שמיעת התורה מספר תורה, ובא עזרא הסופר ותיקן שיקראו גם במנחה של שבת, ובשני וחמישי, ג' עולים, כל עולה ג' פסוקים, וביחד יקראו עשרה פסוקים (ראה ב"ק פב. רמב"ם הל' תפילה י"ב א', מ"ב בפתיחה לסי' קל"ה). רוב העדות, נהגו להוסיף על עשרה פסוקים אלה כדי לא לעצור באמצע עניין, ולכן כשקוראים בספר דברים, שהפרשיות בו ארוכות, גם מספר הפסוקים בשני וחמישי גדל. אולם בסידור ה"תכלל" (נוסח יהודי תימן), החלוקה שקיימת בו שואפת לדינא דגמרא, ואכן מספר הפסוקים בו קצר יותר. נראה שהקריאה בימי חול המועד פסח ארוכה מטעם אחר, כיון שפסוקי הקורבנות זהים ואין מה שמייחד כל יום בפני עצמו, ויש רק חצי הלל, לכן נהגו לקרוא בכל המקומות שמוזכר פסח בתורה. משא"כ בחוה"מ סוכות, שיש שינוי במספר הקורבנות בכל יום, ההלל שלם ומוסיפים נטילת לולב והקפות, לכן הסתפקו בקריאת הקורבנות. בברכת התורה,