1. מה הפירוש המלא של "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" שראוי לכוון בו בקריאת שמע של שחרית וערבית כולל המילים "כבוד מלכותו"? 2. האם הכוונה הזאת מעכבת לקיום מצוות קריאת שמע של שחרית וערבית? תודה רבה מראש

שלום וברכה, 1. במילים "ברוך שם כבוד מלכותו" אנו מברכים את השם לפי המתגלה לנו על ידי כבוד מלכותו (ראה מלבי"ם נחמיה ט,ה, הליכות שלמה ז,ז). לביאור העניין לעומק - ראה בנפש החיים (שער ג, פ"ו). למעשה מספיק לכוון - 'ברוך שם ה', כדי לצאת ידי חובת כוונה (הרב חיים קנייבסקי, דעת נוטה עמ' קצט תשובה כט). 2. אם לא כוונת באמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", ולא התקדמת ל-"ואהבת" - יש לחזור ולומר שוב (מ"ב סד, ס"ק ז). לדעת החזון איש ניתן לכוון את הכוונה של המילים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" לאחר שאומרים את המילים, ואין צורך לחזור ולומר מחדש, כי כך הדרך שאדם מדבר ואחר כך מתבונן במה שאמר. וכן הדין לעניין כוונה בפסוק שמע ישראל, ובברכת מגן אברהם (קונטרס הזכרונות ז ט, ובהערה שם). אם כבר המשכת ל'ואהבת' אין לחזור אפילו אם לא אמרת כלל "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" (ראה מ"ב סא, ס"ק כט, מנחת אשר בראשית עמ' תשס, ילקוט יוסף סא, ט). הרחבה: 1. ישנם שני פירושים למילה "ברוך". פירוש א (אבודרהם ועוד): ברוך אינה לשון פעול אלא שם התואר כמו רחום וחנון, והמילים "ברוך אתה ה'" - הכוונה - אתה ה' שאתה מקור הברכות. פירוש ב (רבינו בחיי דברים ח, י): "ועל דרך הקבלה אין הברכה צורך הדיוט בלבד וגם אינה הודאה בלבד אבל הוא לשון תוספת וריבוי מלשון "וברך את לחמך ואת מימיך". וכאשר אנו מברכים להקב"ה יש בזה תוספת רוח הקודש וברכתנו היא סבה שיתברכו כל בריותיו ממנו...". וכן ביאר באריכות בנפש החיים (שער ב פ"ב). ראה גם בארצות החיים (סי' ה) למלבי"ם שהביא את הדעות בזה. ובשפתי חיים (ביאורי תפילה עמ' קצז) ביאר באריכות את הפירוש למילים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", וסיכם: " "ברוך" - שיתרבה, "שם" - הגילוי, "שם כבוד מלכותו" - גילוי כבוד מלכותו - שמלכותו נראית, ואנו מכירים שכבוד מלכותו מתרבה בבריאה ויוצא לפועל כשכל הבריאה נמשכת אחריו. "לעולם ועד" - זה נמשך כל הזמן". עכ"ל. הרי שפירש את המילה ברוך לפי הפירוש השני הנ"ל וכמו שכתב בנפש החיים (שער ב, פ"ב), שהפירוש במילה "ברוך" הוא שיתרבה. אולם אף שבנפש החיים (שער ב,ב) נקט שעיקר המשמעות של המילה "ברוך" הוא שיתרבה, כאשר נפש החיים ביאר את המילים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" (שער ג פרק יא, בהג"ה), הרי שהסביר את המילה "ברוך" במשמעות של שבח, ופירש שהוא ברוך ומפואר בכבוד מלכותו על עולמות נבראים ע"ש. וצ"ע. עיין עוד תניא (שער היחוד והאמונה פ"ז) ובמנחת אשר בראשית (עמ' תשס- תשסא). 2. מובא בשם החזון איש שמי שלא כוון בברכת אבות יכול לכוון כל עוד לא התחיל ברכה אחרת. וביאר הגר"ח קנייבסקי (דעת נוטה ח"א עמ' שז) "שזה נקרא שכיוון שכך הדרך אומר ואחר כך מתבונן מה שאמר". לכאורה לדעת החזון איש זה נכון גם לגבי כוונה באמירת "שמע" ובאמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". ובמנחת אשר (דברים סי' כג) פקפק בסברא זו, אך סיים: "סוף דבר חידוש זה תמוה בעיני, אך אם קבלה היא נקבל דברי החזון איש בהכנעה כאילו בת קול יצאה מן השמים". שוב מצאתי ב'קונטרס הזכרונות' (זכרונות של הגרח"ק מהנהגות החזון איש, עמ' סז) שכתב הגר"ח קנייבסקי: "ויתכן שגם על פסוק ראשון של קריאת שמע אמר כן, שאם לא כיון כל זמן שלא התחיל עדיין הפסוק של אחריו יהרהר פירוש המילות של כל הפסוק ומהני, אבל זה איני זוכר בבירור". ובהערות (שם) הביאו מכמה מקורות (אשי ישראל, ועוד) שהגרח"ק מסר שהחזון איש סבר כן גם לגבי קריאת שמע. כל טוב!