כהן המאריך בתפילתו ועדיין בש"ע כשהש"ץ מגיע לברכת כהנים - ישנה מחלוקת האם יעלה לדוכן באמצע שמונה עשרה יברך ברכת כהנים ואז ימשיך בתפילתו או לא? שאלתי האם נכון שיתחיל שמונה עשרה לפני הציבור - כשהציבור עדיין בקריאת שמע - כך שיספיק לסיים שמונה עשרה לפני ברכת כהנים, או שאם יתחיל מוקדם תפילה בלחש יפסיד את מעלת התפילה בציבור כי לא התחיל עם כולם?.

בס"ד שלום וברכה , ניתן להתחיל תפילת שמונה עשרה כאשר הציבור נמצאים באמת ויציב וזה עדיין נחשב לך כתפילה עם הציבור. שו"ת יביע אומר חלק ב - אורח חיים סימן ז כלל העולה שהמאריכים בתפלתם רשאין להקדים את הצבור, ולעמוד בתפלה באמצע ברכת אמת ויציב, ולהשיג לענות קדושה. וזה יותר נכון ממה שימהרו בתפלתם, דאתו למטרד, ויש בזה עירבוב הכוונה. ואפשר ג"כ שיבואו לבלע את הקודש בהבלעת תיבות ואותיות. וכיו"ב מבואר בתשובת ר' אברהם בן הרמב"ם ריש ס' מעשה רוקח (ד"א ע"ב), שהממהרים בתפלה בכדי להשלים תפלתן קודם שיגיע הש"צ למודים, ד"ז מביא לידי עון גדול, להיותו מחייב המהירות באמירת התפלה, ושבוש הכונה ותליית המחשבה כדי להקדים לש"צ, ותהיה אז צורת התפלה קבע ולא תחנונים. ע"ש. ע"ע בס' בית מנוחה (דקנ"ו ע"א). וע' בתשו' ישכיל עבדי ח"א (סי' ג) שכתב שיש למהר להשיג לענות קדושה, רק שלא יבלע וידלג תיבות ואותיות. ע"ש. ולא זכר שר ד' הר"א בן הרמב"ם הנ"ל. ואולי יש לחלק במהות המהירות, והכל לפי מה שהוא אדם. אך יותר טוב התיקון השני שכתב שם שיקדים להתפלל לפני הצבור. וכנ"ל. ומ"מ אין זה הכרח, ואם ירצה יתחיל להתפלל עם הצבור, ואם יפסיד עניית קדושה אין בכך כלום. וכ"כ הרב החסיד הפרד"ס ז"ל בס' אות היא לעולם ח"ב (סי' קלד) שכן היה עושה מעשה מתחלה. אלא שאח"כ חזר בו והיה ממתין בשירה חדשה, ומ"מ לא היה משיג במודים. ולכן בקש שהקהל ימחלו על כבודם וימתינו לו. וכן עשו. עש"ב. (וכעת אמ"א). ותינח מר דאפשר ליה לפיוסינהו. וכדעת הרבה פוסקים דמהני מחילה בצבור, ע' בשו"ת נשמת כ"ח (סי' ט), ובשו"ת מכתב לחקיהו (ר"ס ט). אבל היכא דא"א יש לעשות כאמור. והנלע"ד כתבתי.