שלום הרב לאחרונה מצבי בלימודים התדרדר מאוד עקב חוסר אחריות מצידי. חשוב לי מאוד לשפר את זה והמורה שלי נתנה לי הזדמנות להישאר בהקבצה גבוהה אם אחזור אחרי חג סוכות כשאני יודעת את החומר. האם מותר לי לכתוב בחול המועד בשביל מטרה זו בלבד? (הנושא הוא מתמטיקה)

שלום וברכה, יש עוד כמה ימים עד סוכות. תנסי להדביק את הפער עד אז. אולם אם את לא מצליחה להשלים לפני המועד, את יכולה ללמוד מתמטיקה בחול המועד ולכתוב לפי הצורך, משום שיש כאן כעין דבר האבד שתרדי להקבצה נמוכה. (טעם נוסף להתיר משום שמצוה ללמוד מתמטיקה). וראוי לכתוב את השורה הראשונה בעמוד בשינוי. מקורות והרחבה: כתב השולחן ערוך (תקמה, ס"ט): "ואם שמע דבר חידוש מותר לכתבו כדי שלא ישכח וכן אם ראה ספר מחודש מותר להעתיקו אם לא ימצא להעתיקו לאחר המועד". כתב על זה המשנה ברורה (ס"ק מח): "וחשבון התקופות אסור לכתוב דאין זה מוציא מלבו כלום ולא ישכחם". ובשער הציון (ס"ק נד) כתב שכך דעת הרשב"א המובא בבית יוסף, וציין לעיין במור וקציעה. במור וקציעה כתב: "תמיהני על פה קדוש רשב"א יאמר דבר זה, אטו לא שמיע ליה דמצוה היא היודע לחשב תקופות ומזלות (שבת עה.). ונראה לי עוד שאפילו תינוקות הלומדים חכמת המספר (מתמטיקה, וכיוצא בזה) אין צריך למנעם בחול המועד. אף לגדול מותר לעיין בדברי חכמת החשבון והמדידה וכו, ואפילו יצטרך עקב כך לאיזה כתיבה ורשימת מספרים, כתיבת הדיוט הוא". על פי דברי המור וקציעה התיר הפסקי תשובות (תקמה יט) לבנות ומחנכותיהן ללמוד ולשנן אפילו מקצועות חול הנצרכים לחכמת האדם להעמידו על מכונו. והוסיף טעם - כדי שלא יהיה מוחן פנוי יותר מדי לדברי הבל ובטלה המביאה לידי שיעמום, ואם צריכות לכתוב לצורך כך רשאים, אם כי עדיף לכתוב בשינוי כגון שורה עליונה עקומה. עכ"ד. אולם החיד"א במחזיק ברכה (סי' תקמה) העיר על דברי המור וקציעה וכתב שאף הרשב"א מודה שמצוה לחשב בתקופות ומזלות כמובן, ומכל מקום אין היתר לכתוב במועד אלא כאשר יש צורך במועד לכתוב משהו שלא ישכח. שהרי אסור אף להגיה ספר תורה אף שזה מצוה, הואיל ויכול לכתוב לאחר המועד. וכי כל זמנו של אדם צריך ללמוד דווקא לימודים אלו? ימי חול המועד יכולים להיות כרוב הימים שלא מתעסקים בכך. ע"ש. לפי זה נראה שכאשר צריך לכתוב משהו ללימודים דווקא בזמן המועד, ולא מסתדר בזמן אחר, לכל הדעות הדבר מותר. ואם מדובר על כתיבה מקרית חד פעמית שניתן לכותבו לאחר המועד - לכל הדעות יש לכותבו לאחר המועד. בנידון המחלוקת בין הרשב"א למור וקציעה מסתבר שההלכה כרשב"א ולא כמור וקציעה, וכמשמעות המ"ב (שם). לפי זה צריך עיון במה שהתיר הפסקי תשובות בצורה גורפת לבנות ולמחנכותיהן ללמוד מקצועות חול ולכתוב בחול המועד משום המצוה שבדבר. נראה שיש להתיר רק לצורך מיוחד שמזדמן. וראה עוד בהיכל יצחק לגרי"א הרצוג (סי' נו) שכתב שאין ראוי לקבוע מבחנים בימי חול המועד. אף שמצד הכתיבה נהגו רוב הציבור במקומותינו להקל לכתוב בחול המועד בכתב הרגיל שלנו, אין לקבוע מבחנים בימי המועד מטעמים נוספים: צער במועד, טורח במועד, ולפי רוח התורה ראוי שימי המועד יהיו פנויים לשמחת יום טוב לתורה ולתפילה. על כן אם אין סיבה חיצונית מכריחה נכון לקבוע מבחנים בימים אחרים ולא במועד. עולה מדבריו שבמקרה הצורך יש להתיר למידה וכתיבה במועד (ומעיקר הדין משמע שאין ממש איסור אפילו שלא לצורך מיוחד, משום שלדבריו נהגו להקל בכתיבה שלנו). ראה גם בשולחן שלמה חול המועד (עמ' קפט הע' א) שהגרש"ז התיר לכתוב לצורך לימוד למבחן קבלה למוסד אקדמי. לסיכום: בנידון דידן מותר. זאת משום שיש כאן כעין דבר האבד. וכן מפני המצוה שבדבר. וכן מפני שנהגו בהרבה מקומות להקל בכתיבה שלנו אפילו שלא לצורך דבר האבד ולצורך מצוה, משום שהכתיבה שלנו אינה נחשבת מעשה אומן. ויש לעשות שינוי, כגון שורה הראשונה עקומה. כל טוב!