אומרים שהראי"ה קוק אסר את העלייה להר הבית, אבל זה לא מסתדר עם עדותו של הרב שאר ישוב כהן שאמר שהוא לא סטה מדברי מרן הראי"ה קוק. אם כן, מה דעתו של מרן הרב בעלייה להר הבית?

לשואל שלום וברכה! אינני יודע בבירור את שיקוליו של הרב שאר ישוב כהן זצ"ל בעניין. תוכל לקרוא את דבריו בספר 'קומו ונעלה' עמ' 98 והלאה, ולא ראיתי שם הסבר על דעת הראי"ה. הראי"ה קוק זצ"ל פרסם כרוזים האוסרים את העלייה למקום המקדש, ונראה שכוונתו המעשית הייתה להר הבית כולו. השאלה היא למה. הרי הדין שטמא מת שטבל מטומאה היוצאת מגופו מותר בהר הבית הוא דין פשוט בגמרא ובפוסקים. כעת לפנינו שתי אפשרויות: האחת, שהראי"ה סבר שאין לנו ודאות מספקת על זיהוי מקום המקדש, וכל מי שנכנס להר הבית נמצא בספק שמא הוא נכנס למקום המקדש. השנייה, שאמנם מקום המקדש מזוהה בכיפת הסלע וסביבתה, ועקרונית ניתן להתיר מסלול היקפי בהר הבית, אבל הראי"ה חשש מכניסה לא מבוקרת, ללא טבילה וללא הדרכה על המסלול המותר. אם השיקול השני הוא הנכון, אזי הוא צריך בחינה מעת לעת, האם הוא עדיין בתוקף. מעיון בכתבי הרב קוק במקומות אחרים (שו"ת משפט כהן סי' צא-צב) מתברר שהוא סבר שמקום המקדש מזוהה היטב, ובאופן כללי גם מקום המזבח ידוע, אך לא בדיוק מוחלט. מכאן שהשיקול שהנחה אותו הוא השיקול השני. אכן, ידוע שבימיו היו תיירים שביקרו בהר הבית ללא שום סייג, והרב קוק קיווה שהכרוזים שפירסם ימנעו זאת. מכיוון שכך, ייתכן מאוד שבימינו גם הרב קוק היה מתיר את העלייה, כי השיקולים הציבוריים השתנו. ראשית, מפני שמשעה שעם ישראל חזר להר הבית חלה עלינו החובה לעשות הכל לבניין בית המקדש. ועוד, מפני שלפי הידוע כיום, עלייה של יהודים שטובלים במקווה והולכים במסלול המותר מפחיתה את מספר היהודים שנכנסים למקום האסור. אלו נתונים בדוקים ומוכחים שנמסרו על ידי המשטרה: מאז שהתחילה העלייה ההמונית בטהרה לפני כחמש-שש שנים, מספר היהודים המבקרים בכיפת הסלע ירד מ- 8000 בשנה ל - 3000 בשנה (בעיקר מפני שהמשטרה מפנה את רוב היהודים אל המסלול ההלכתי).