האם אפשר לשבת בזמן ההקפות? מתי אומרים שני מקרא ואחד תרגום לפרשת וזאת הברכה? מה קוראים בתורה בערב?

מהלכות כבוד התורה, שנים מקרא ואחד תרגום ושמחת תורה ישיבה בזמן ההקפות 1. " הרואה ספר תורה כשהוא מהלך – חייב לעמוד לפניו ויהיו הכול עומדים עד שיעמוד זה שמוליכו ויגיענו למקומו או עד שיתכסה מעיניהם "(שולחן ערוך יורה דעה רפ"ב, ב'). [הרמ"א מוסיף שיש מחייבים לעמוד אף שרק שומעים שמוליכים את הספר אף שלא רואים אולם הבית יוסף כתב שלא נוהגים כן] 2. " כשהספר תורה על הבימה אין הצבור שבבית הכנסת צריכים לעמוד דהספר ברשות אחרת "(רמ"א שם, רמ"ב, י"ח). 3. הטורי זהב(שם, י"ג) מבאר שמספיק שהספר תורה נמצא על שולחן שגבוה 10 טפחים ורחב 4 שזה גם רשות אחרת ואין צריך לעמוד. והוא מוסיף:" וגם בזמן שהספר תורה מונחת בארון הקודש אף על פי שהוא פתוח – אלא שהעולם עושים כן דרך כבוד לעמוד כל שהארון הקודש פתוח ואין חיוב בדבר ". 4. מובא בבן איש חי(וזאת הברכה י"ז):"...וכפי רבינו הרש"ש ז"ל צריך להניח ספר התורה על התיבה ויאחזנו אדם ירא שמים כל משך ההקפות ". לפיו אין בעיה של ישיבה בזמן ההקפות כי ספרי התורה מונחים על הבימה כפסק הרמ"א. 5. מובא ברמ"א(אורח חיים קמ"ט):" ובמקומות שמצניעין אותו בהיכל...מצווה לכל מי שעוברת לפניו ללוותה עד לפני הארון...וכן הגולל ילך אחר ספר התורה...עד שיחזירו הספר תורה למקומה...וכן נוהגים במגביה הספר...". ומבואר במגן אברהם(שם, ג'):" וכן כשמוציאין מההיכל מצוה לכל מי שעוברת לפניו ללוותה עד הבימה ". 6. ערוך השולחן(יורה דעה רפ"ב, ה') מתיר לשבת בין ההקפות:"...אבל בין סיבוב לסיבוב כשמחזיקין הספר תורה בידיהם אין צריך לעמוד דאז הוה כספר תורה על מקומה...". מכאן שכאשר ספר התורה מונח על הבימה מותר לשבת. כאשר רוקדים עם הספר התורה לרוב השיטות לכתחילה אין לשבת. ערוך השולחן מתיר לשבת בין ההקפות. אפשר להקל לשבת מאחורי מחיצה בגובה 10 טפחים כי אז נחשב שיושבים ברשות אחרת, טוב להכין מחיצה כזו עבור שמחת תורה. [יש מקלים בשעת הצורך לשבת גם בריקודים בשמחת תורה כי אז מחשיבים את כל הריקודים כמקומה של הספר חוץ מהסיבוב הראשון בכל הקפה. ויש שמלמדים זכות על היושבים ומחשיבים את הרוקדים צפופים כמחיצה] הוצאת ספר התורה מבית הכנסת 1. " בני אדם החבושין בבית אסורין אין מביאים אצלם ספר תורה אפילו בראש השנה ויום הכיפורים. הגה והיינו דווקא בשעת הקריאה לבד אבל אם מכינים לו ספר תורה יום יומיים קודם מותר ואם הוא אדם חשוב בכל ענין שרי "(שולחן ערוך אורח חיים קל"ה, י"ד). 2. מבואר במשנה ברורה שהסיבה לאיסור הוא משום שאין כבוד לטלטל ספר תורה עבור אנשים אלא שהם יבואו לספר. הוא מוסיף שיש חולקים ומקלים וכן לחולה. לדעתו יש להקל בפרשת זכור וכאשר יש 10 אסירים. הוא מבין בהגה שמותר להביא ספר תורה אצל תלמיד חכם כי בזה התורה מתכבדת. 3. לפי הרמ"א כאשר מכינים מראש ארון לספר תורה ומניחים אותו שם לפני הקריאה ומחזירים אותו לשם אחרי הקריאה אז אין זלזול לספר. [ערוך השולחן(שם ל"ב) מצריך שיקראו ג' פעמים.] 4. מובא ברמ"א(אורח חיים תרס"ט):" ועוד נוהגין במדינות אלו להוציא בשמחת תורה ערבית ושחרית כל ספרי תורה שבהיכל ואומרים זמירות ותשבחות...". המשנה ברורה(ט') מדייק מלשון הרמ"א שמוציאים דווקא את ספרי התורה שנמצאים באותו בית כנסת אולם הוא מביא דעה נוספת שלכבוד שמחת תורה מותר להוציא ספר תורה גם דרך ארעי בלי קביעות. ובאמת על דעה זו סומכים. 5. יש ללוות את ספר התורה מבית הכנסת לאולם בהוצאתו ובהחזרתו כמבואר בשולחן ערוך(אורח חיים קמ"ט):"...ואם מצניעים הספר תורה בבית אחר ...ובלבד שילכו אחר הספר תורה וילווהו למקום שמצניעים אותו שם ". שנים מקרא ואחד תרגום לפרשת זאת הברכה בשערי תשובה(על שולחן ערוך אורח חיים רפ"ה, ד') מובא בשם האר"י שבהושענא רבה יקרא שנים מקרא ואחד תרגום של פרשת זאת הברכה ואם קרא בשמיני עצרת לא הפסיד. לעומתו בבאר היטב(שם, ח') מובא בשם הכוונות שבערב שמחת תורה יקרא. אולם מעיקר הדין מובא בשולחן ערוך(שם, ג'):" מיום ראשון ואילך חשוב עם הציבור ". ומבאר המשנה ברורה(שם, ז') שהכוונה היא לאחר תפילת מנחה בשבת כי אז התחילו בבית הכנסת לקרא את הפרשה הבאה. המקור למשנה ברורה הם התו"ס ןהרא"ש(ברכות ח:) והם לא אומרים שלפרשת זאת הברכה דין שונה - מכאן שמי שקרא לפני הושענא רבה יש לו על מי לסמוך. קריאה בתורה בלילה " ובלילה קורים בספר התורה הנדרים שבתורה וכל מקום לפי מנהגו "(הרמ"א תרס"ט). המשנה ברורה(ט"ו) מבאר:" ובימנו המנהג לקרות ג' גברי בפרשת זאת הברכה, וצריכים לומר קדיש אחר הקריאה ואין סומכין על הקדיש שאחר עלינו משום דהוי הפסק ".