שלום הרב. רציתי לשאול מה צריך לחשוב על זה שיש בעזה חטופים עכשיו, שנמצאים בסכנת חיים.. מותר לשאול למה ה' לא מציל אותם? מה העניין בזה?

לשואל היקר, שלום וברכה ובשורות טובות! כשעם ישראל, חלקו או כולו, הולך לשבי, זהו צער גדול מאוד לקדוש ברוך הוא, כדברי הנביא ירמיהו (יג,יז): "וְאִם לֹא תִשְׁמָעוּהָ בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה, וְדָמֹעַ תִּדְמַע וְתֵרַד עֵינִי דִּמְעָה כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר ה'". פירוש: למרות שאתם לא שומעים את הבכי של הקב"ה, במסתרים הוא בוכה מאוד על צאנו ההולך בשבי. על המילים "מִפְּנֵי גֵוָה" אומרת הגמרא (חגיגה ה ע"ב): "מקום יש לו להקדוש ברוך הוא ומסתרים שמו. מאי 'מפני גוה'? אמר רב שמואל בר יצחק: מפני גאוותן של ישראל שניטלה מהם ונתנה לנכרים". כלומר, לה' יש צער גדול מאוד כאשר כבודו של ישראל מושפל כפי שקורה עכשיו. אז למה בכל זאת זה קורה? אין לנו נביאים שיגידו באופן ברור מה הסיבה והמטרה לכל דבר שמתרחש. בכל זאת, חז"ל לימדו אותנו שאדם צריך לפשפש במעשיו ולשאול את עצמו מדוע ייסורים באים עליו. זה נכון לגבי אדם פרטי וגם לגבי ציבור, כדברי הרמב"ם (הלכות תעניות פרק א): "מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לִזְעֹק וּלְהָרִיעַ בַּחֲצוֹצְרוֹת עַל כָּל צָרָה שֶׁתָּבוֹא עַל הַצִּבּוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: "[וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם] עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת" (במדבר י,ט)... וְדָבָר זֶה דֶּרֶךְ מִדַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה הוּא; שֶׁבִּזְמַן שֶׁתָּבוֹא צָרָה, וְיִזְעֲקוּ לָהּ וְיָרִיעוּ, יֵדְעוּ הַכֹּל שֶׁבִּגְלַל מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים הוּרַע לָהֶם, כַּכָּתוּב: "עֲוֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ אֵלֶּה לָכֶם" (ירמיה ה,כה), וְזֶה הוּא שֶׁיִּגְרֹם לָהֶם לְהָסִיר הַצָּרָה מֵעֲלֵיהֶם. אֲבָל אִם לֹא יִזְעֲקוּ וְלֹא יָרִיעוּ, אֶלָּא יֹאמְרוּ: דָּבָר זֶה מִמִּנְהַג הָעוֹלָם אֵרַע לָנוּ, וְצָרָה זוֹ נִקְרֹה נִקְרֵית - הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ אַכְזָרִיּוּת, וְגוֹרֶמֶת לָהֶם לְהִדָּבֵק בְּמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, וְתוֹסִיף הַצָּרָה וְצָרוֹת אֲחֵרוֹת; הוּא שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: "וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי בְּקֶרִי, וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי" (ויקרא כו,כז-כח), כְּלוֹמַר, כְּשֶׁאָבִיא עֲלֵיכֶם צָרָה כְּדֵי שֶׁתָּשׁוּבוּ - אִם תֹּאמְרוּ שֶׁהוּא קֶרִי, אוֹסִיף עֲלֵיכֶם חֲמַת אוֹתוֹ קֶרִי". כאשר אנחנו רואים צרה כל כך גדולה, עלינו להבין שכנראה נדרש כאן תיקון מאוד יסודי, שלא יכול היה להתרחש בלי האסון הזה. מהו התיקון הדרוש? כל אחד מאיתנו צריך לחשוב מה הוא צריך ויכול לתקן באופן אישי, במשהו שנראה לו בולט לעין כדבר שצריך תיקון. וגם הציבור, שאין לו נביא שיאמר בדיוק מהו הדבר הדורש תיקון, צריך לחשוב מהו הדבר הבולט לעין שדורש תיקון. במבט פשוט ניתן לענ"ד לראות שני דברים, שקשורים באופן ישיר ומעשי לאסון שאירע: האחד, הוא החטא של הפקרת ארץ ישראל. יש קשר ישיר בין מסירת חבל עזה לידי המחבלים (בהסכם אוסלו לפני 30 שנה ובהתנתקות לפני 20 שנה) לבין מה שקרה כעת. והתורה לימדה אותנו (במדבר פרק לג פסוק נה): "וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם, וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם, וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ". על פי התורה, זכות הישיבה לעמים אחרים בארץ ישראל היא רק בתנאי שהם מקיימים "שבע מצוות בני נוח" וגם מקבלים עליהם את שלטון ישראל (ראה רמב"ם הלכות מלכים פרק ו). כאשר נותנים להם שלטון בחלק מהארץ, הם יילחמו בנו גם בחלק שהשארנו לעצמנו. כפירוש אור החיים שם: "וצררו אתכם על הארץ וגו'. פירוש, לא בלבד שיחזיקו בחלק מהארץ שלא זכיתם בו, אלא גם חלק שזכיתם בו אתם וישבתם בו - וצררו אתכם על חלק שאתם יושבים בו, לומר קומו צאו ממנו". השני הוא החטא של שנאת חינם וכמעט מלחמת אחים בתוכנו כפי שהיה בשנה האחרונה. אם יש לנו מחלוקת עם יהודים, צריך לנהל אותה בכבוד, באהבה, ובראיית נקודת הטוב שבכל אחד. אמנם אויבינו התכוננו למלחמה הזו כבר הרבה זמן, אבל כפי הנראה הם ראו את עוצמת המחלוקת בינינו וחשבו שיש להם שעת כושר. בעניין הזה כל אחד מישראל צריך לשאול את עצמו האם הוא היה בסדר, והאשמה לא מוטלת על צד אחד בלבד של המפה הפוליטית. שוב, אינני נביא ואינני יכול לקבוע דברים באופן החלטי, מה הסיבה לכל דבר. זה מה שנראה לעניות דעתי בולט לעין, לפי פסוקי התורה והסתכלות פשוטה במציאות. זוהי גם נקודת אור שהתגלתה מהרגע הראשון של המלחמה: יהודים שלפני ימים ספורים רצו להיאבק אחד נגד השני בכל הכוח התחילו למסור את נפשם האחד בעד השני, ללא הבדל בין חילוקי דעות והשקפות. זה שהלב של כולנו דופק וחרד לגורלם של יהודים שלא היכרנו, ואולי ביום יום אם היינו פוגשים אותם לא היינו חושבים שהם חברים שלנו, זהו תיקון גדול מאוד. כדי שהחטופים יינצלו כעת אנו זקוקים לסייעתא דשמיא מיוחדת במינה ויוצאת מגדר הטבע. אינני יודע כמה עוד נדרש לתקן כדי שנזכה לכך. כעת עלינו לעמוד בגבורה במלחמה בחזית ובעורף, להתחזק בתיקון חטאי הציבור והיחיד, להרבות בתפילה ומעשים טובים והארת פנים לכל אדם מישראל, ויהי רצון שכף הזכות תכריע ותהיה פדות והצלה לכל אחינו בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה.