שלום הרב, במסכת ב"ב בדף ב המשנה אומרת שלעניין בניית כותל הולכים אחר מנהג המדינה, ומצד שני היא מביאה סוגי חומרים לבניית הכותל וגם כותבת שיעור עובי לכל כותל. הסתירה הזו (הכל כמנהג המדינה לעומת הוראות ושיעורים ברורים) מביא את הראשונים לדון מה נכלל בתוך מנהג המדינה. הרמב"ן סבור שמנהג המדינה קובע לגבי סוג הכותל, האם יהיה מגויל או לבנים וכדומה, אבל הוא אינו קובע לעניין עובי הכותל, והיינו שמחוייבים לשיעורי העובי הכתובים במשנה. הרשב"א מסכים לדברי הרמב"ן אלו אלא שיש בניהם מחלוקת בנוגע למה קובע מהו מנהג המדינה? כותלי הבתים באותה מדינה או שכותלי השותפין הם הקובעים? מהרמב"ן עולה שמנהג המדינה נקבע לפי כתלי הבניינים באותה המדינה, אבל הרשב"א מקשה על כך שלא הגיוני לומר שכותל שנועד למנוע היזק ראייה נחייב אותו לבנות באותו עובי כמו כותל שנועד להיות כותל של בניין המויעד לתמוך גם בגג הבית שמן הסתם דורש עובי גדול יותר מסתם חומה ולכן הוא חולק על הרמב"ן. רציתי לשאול על קושיית הרשב"א: הרי לעיל ראינו שהרמב"ן לא מדבר על עובי הכותל, אלא על סוג הלבנים, אבל עובי הכותל כלל לא נתון למנהג המדינה אלא לשיעורים שנתנה המשנה, ואם כן מה שייכת קושייתו של הרשב"א?

שלום וברכה, א. מה שהבאת בשם הרמב"ן אינו מדוייק, גם לפי הרמב"ן לא בכל מצב הולכים אחר השיעור במשנה, כאשר יש מנהג השותפים במדינה לעשות בעובי מסויים הולכים אחריו. ז"ל הרמב"ן: "בודאי אם היה שם מנהג ידוע לשותפין כגון שהתנו עליו אנשי העיר במעמד כלן, כופין זה את זה לבנות כמנהגם הידוע ואפי' נהגו לבנות גויל רחב ארבע אמות". ב. הרשב"א סובר שרק כותלי השותפים יכולים להוות מנהג מחייב בחלוקת חצר,כיוון שבבנית בית אדם דואג הרבה יותר שישאר קיים לאורך זמן ולכן משתמש בחומר יותר חזק ובונה כותל עבה יותר. ג. הרשב"א והרמב"ן נחלקו גם האם מנהג המדינה קובע גם בכותל דק יותר מהוצא ודפנא, הרמב"ן סובר שמועיל בזה מנהג, והרשב"א חולק ומסכים לדעת ר"ת בזה. בברכה,