הרב אני קראתי את המאמר באתר "מה יועילו ההפגנות?". אני באמת לא מבין גם לאחר קריאת המאמר מה צריך הפגנות... בתור יהודי אני יודע ומאמין בבורא עולם שהכל ממנו. ולכן הקב"ה גזר גזירה, ואם רוצים לבטלה צריך להתפלל כי כוחנו הוא בתפילה. אני לא מבין למה גדולי הדור לא אמרו לצום ולהתפלל יום יום על גוש קטיף עד שבורא עולם יבטל את הגזרה? לפי עניות דעתי מספר הפגנות בנושא של עקירת ישובים מארץ הקודש לא יעזרו, אבל תפילה, צום, לימוד תורה ושמירת המצוות תועיל יותר.

בתוך יהודי מאמין אתה צריך לקבל על עצמך לנהוג לפי התורה ולא לפי הרגשות או ההתרשמות שיש לך מהתורה. לפי התורה צריך להפגין, שנאמר: "הוכח תוכיח את עמיתך". ואמרו חז"ל (שבת נד, ב): "כל מי שאפשר למחות לאנשי ביתו ולא מיחה - נתפס על אנשי ביתו, באנשי עירו - נתפס על אנשי עירו, בכל העולם כולו - נתפס על כל העולם כולו". וכמה פעמים צריך להוכיח? אמרו חכמים (ב"מ לא, א): "הוכח - אפילו מאה פעמים משמע". וכיצד המחאה? נחלקו בזה האמוראים: "עד היכן תוכחה? רב אמר: עד הכאה, ושמואל אמר: עד קללה, ורבי יוחנן אמר: עד נזיפה" (ערכין טז, ב). ונחלקו הראשונים כמי ההלכה, לדעת הסמ"ג, הלכה כר' יוחנן שההוכחה היא עד נזיפה, אולם הרמב"ם פסק שההוכחה עד הכאה. וכפי שכתב בהלכות דעות (ו, ז): "וכן תמיד חייב אדם להוכיחו עד שיכהו החוטא ויאמר לו איני שומע, וכל שאפשר בידו למחות ואינו מוחה הוא נתפש בעון אלו כיון שאפשר לו למחות בהם" (ועיין בהקדמת השל"ה). למחאה שני תפקידים, האחד לנסות לשכנע את החוטא לשוב מחטאו. לעורר אותו לחשוב, שיבין עד כמה מעשהו חמור. אולם גם כאשר ברור שהמחאה לא תניא אותו מהחטא, עדיין יש מצווה להוכיח, כדי שיהיה ברור לכל, כי החטא חמור מאוד. ולמה אמרו חכמים שהמחאה צריכה להיות חריפה עד הכאה? מפני שאם לא תאמר בחריפות, יחשבו הכל כי הדבר אינו חמור כל כך. וכיוון שאנשים רגילים להלחם על פרנסתם וכבודם, ולשם כך הם מוכנים לחסום כבישים ולהשבית מערכות חיוניות במדינה, אם על דבר חמור כל כך, של גזירת גירוש יהודים חלוצים וחורבן ישובים לא תהיה מחאה שכזו, יאמרו הכל - "אין הדבר חמור". המחאה צריכה להיות חריפה לפי חומרת החטא ולפי המקובל באותו מקום וזמן. ומחאה כזו ידעו חכמים שעלולה להגיע עד הכאה. לשיעור נוסף בנושא, בשם "אמונה ושמחה במאבק". מה עוד ניתן (היה) לעשות למניעת הגירוש?