שלום הרב. נתתי כסף שייעדתי לצדקה (מעשר) לאישה בתחנת רכבת שביקשה כסף. אחרי שנתתי חשבתי על הסיטואציה שהייתה והגיוני מאוד שהיא שיקרה כדי לקבל כסף. רציתי לשאול אם אני חושבת בסבירות גבוהה שהיא שיקרה, לתת בנוסף שוב את הסכום מעשר שנתתי לה? מחשש שזה לא ייחשב מעשר כי הכסף לא בטוח הלך לצדקה.. תודה

שלום וברכה, את לא חייבת לחזור ולתת את אותו סכום. סוף סוף התכוונת לתת צדקה ולא ידעת שהיא רמאית (ועדיין את לא יודעת זאת בוודאות). אבל להבא לא כדאי לתת לאנשים מפוקפקים סכום משמעותי. אפשר לתת להם עשר אגורות או חצי שקל. מקורות והרחבה: מובא בגמרא בבבא בתרא (טז:): "דרש רבה מאי דכתיב (ירמיהו יח, כג ( ויהיו מוכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם. אמר ירמיה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם [אפילו] בשעה שכופין את יצרן ומבקשין לעשות צדקה לפניך הכשילם בבני אדם שאינן מהוגנין כדי שלא יקבלו עליהן שכר". כתב היד רמ"ה (שם, אות קכ) שמגמרא זאת ניתן ללמוד שמי שנותן צדקה לבני אדם שאינם הגונים לא קיים מצות צדקה. אולם הרמ"ה עצמו ביאר במקום אחר (מובא בנימוקי יוסף סוף פרק ראשון בבבא קמא) שזה רק כאשר יודע שהם אנשים שאינם מהוגנים. אולם כאשר אינו יודע זאת מקבל שכר ויש לתת להם. וכפי שרבי יהודה הנשיא אמר "יכנסו הכל" ע"ש. ובגליוני הש"ס (בבא קמא טז:) כתב שדעת הנימוקי יוסף שמקיימים מצות צדקה גם במי שאינו הגון, ע"ש. ועיין מה שכתב בזה החיד"א (ראש דוד, פרשת קדושים) שנחלקו האמוראים אם קיים מצות צדקה כאשר נותן צדקה לעני שאינו הגון. מסתבר שכשם שדנו בזה הפוסקים הנ"ל לגבי מצות צדקה, הוא הדין לגבי מעשר כספים. ובמעשר כספים נראה שיש להקל יותר משום שלהלכה אנו נוקטים שמעשר כספים הוא מכח מנהג ולא חובה מעיקר הדין (מנחת אשר דברים, לב, ה). וראוי לקבל מעשר כספים בלי נדר (כפי שכתב בספר אהבת חסד) בין השאר בשביל שבכל הספקות בסגנון כזה יהיה אפשר להקל. כל טוב!