|
ב אלול תשס"ה
על מה עושים קריעה?
שאלה:
בי’ באב כאשר קציני צה"ל הקישו על הדלתות של מתיישבי גוש קטיף, חלק מהם קיבלו את פניהם ועשו על דש הבגד קריעה, המסמלת את האבל. האם על כלל ישראל לעשות כך? ואם לא, לפי מה קורעים? על עזיבת ישוב אחד (כפי שקרה כבר בגוש הצפוני), על עקירת המתיישבים או על הריסת בית-הכנסת? האם מדובר בקריעה שיש ללכת איתה 7 ימים כמו הקריעה לאבל על קרוב משפחה? והאם זה מחייב את כולם או אם שני ההורים חיים עדיין (יבל"א) אסור לי לעשות קריעה?
תשובה:
במצב העגום בו אנו נמצאים יש לחלק בין שני דינים: ברכת "דיין האמת", וקריעה. ברכת "דיין האמת" צריך לברך כאשר אדם שומע שפונה ישוב בארץ ישראל והגלו את תושביו, משום שעל שמועות רעות נפסק בשולחן-ערוך שמברך "ברוך דיין האמת". בנוסף, נפסק בשולחן-ערוך שהרואה ערי יהודה (מירושלים דרומה) בחורבנן קורע בלא ברכה. ונפסק להלכה, שמצב של חורבן לא נמדד לפי הבתים, האם הם בנוים או חרבים, אלא לפי השלטון שיש באותו מקום. ואפילו אם הבתים בנוים ויפים, עצם זה שיש שלטון של גוים בערי יהודה, כבר מחייב את האדם בקריעה. מסיבה זו, כל זמן שלא הסגירו את ערי גוש-קטיף לשלטון המחבלים לא צריך לקרוע, אף-על-פי שהבתים הרוסים. אותם יהודים שקרעו כאשר פינו אותם, עשו זאת מתוך ביטוי של צער ולא מעיקר הדין, ולכן מותר לעשות אותה גם אם ההורים חיים, ולא צריך ללכת איתה שבעה ימים.
לתשובת הרב יעקב אריאל.
לתשובת הרב אליעזר מלמד.
שוכתב משו"ת טלפוני
ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו
|
גירסת הדפסה
שלח לחבר