- משפחה, ציבור וחברה
- היחס למדינה ולצבא
873
שאלה
הרב חונך וגדל וכן חינך וגידל דורות של תלמידים ובני ישיבות האמונים על חזונות ותפיסתו של הראי"ה קוק בכך שבני התורה, יהודים דתיים שומרי מצוות יכולים וצריכים למצוא את השילוב הנכון עם הציונות החילונית, שניתן לשלב, לחבר, שיש ויש גשר בינינו אנשי הכיפות הסרוגות לבין מוסדות השלטון והמדינה החילונית. שאנחנו כולנו בני עם אחד, ממקור אחד. אבל אני מאוד חושש שתקוותיו וחזונו של הראי"ה קוק וממשיכי דרכו הנאמנים קורסים מול עינינו ממש בימים אלה. "החובה" הקדושה" לשרת בצבא הגנה לישראל הולך ומתפרק ממש בכוח ע"י כך שמאלצים את החייל הדתי לבחור בין פקודה לאלוקיו לבין פקודה של בשר ודם שסותרת אותה, מוסדות השלטון והמדינה החוק ואף המשפט והצדק חוברים כולם יחדיו לפרק ולחסל הן פיזית וגשמית והן תדמיתית וציבורית את השורשים ואת כל מפעל החיים של מיטב בניה של מה שקרוי: "הציונות הדתית". "השותפים" החילונים של הראי"ה קוק לחזון הנ"ל יורקים בפרצוף ואומרים באופן הכי מפורש שאפשר: אנחנו לא שותפים לצפיסת העולם שלכם, לחיים שלכם, לתרבות היהודית הגאה והשורשית שאתם מנסים להקים כאן. אתם עשיתם את שלכם אתם יכולים ללכת לכל הרוחות כעת. הצבא, המשטרה, בתי המשפט, המחוקק, התקשורת כל המוסדות והשלטון על כל גוניו וסוגיו מחסלים כעת בשיטיות ובהנאה רבה את כל "החזון המשותף" את הערבות ההדדית. מבחינתם אין זה "מלחמת אחים" כלל, אלא סרח עודף שהם שמחים להפטר ממנו.
ואני שואל שאלה פשוטה: אולי כדאי לכבודו להתחיל ולחשוב שנית מי באמת היו צריכים להיות השותפים האמיתיים של חובשי הכיפות הסרוגות? ושמא חלוצי הציונות הדתית כרתו את הברית ההסטורית שלהם עם מי שלעולם לא ייתן להם להיות שותפים בהקמת המדינה, וברית הסטורית זאת מראה כיום יותר מבכל תקופה אחרת שאין זאת אלא ראשית תחילת חורבנינו?
תשובה
שאלות גדולות יש לנו כלפי שאר האומה, קשה להיות בודד. יש תחושה שחורבן הקהילות הנפלאות לא נוגע בעומק לצבורים אחרים. אפילו מאחינו ציבור נאמני התורה החרדים לא קיבלנו תמיכה. על מספר עצמות לא מזוהות בכביש 6 הם מרעישים עולמות יותר מאשר על עקירת בית קברות שלם בארץ ישראל. במפגשים אישיים יש לנו תחושה של סימפטיה ותמיכה מחלקים גדולים בעם אולם זו תמיכה שקטה ואישית. מבחינה ציבורית והנהגתית אנו בבדידות. לעם ישראל כעם יש היסטוריה של בדידות. הבדידות של עם ישראל נובעת מהיותו אחר. עם ישראל מציב בפני העולם אתגרים שהעולם לא יכול להם. התביעה המוסרית שמתפתחת לקנאה הם היסודות של הבדידות הלאומית. בדרך כלל יש גרעין שממש שונא ומתנגד לעם ישראל. לאותו גרעין יש מעגלים מעגלים שמצטרפים אליו מי בקריצה ומי בשתיקה ומי שאינו יכולת לצאת נגד. בנביא ישעיה יש פסוקים רבים המתארים את מעמדו ומצבו של עבד ה'. לפי חלק מן המפרשים עם ישראל כולו הוא עבד ה'. לפי חלק אחר הכוונה על הצדיקים בתוך עם ישראל. חלק מן התופעות המתוארות זה הסבל והבדידות ואי הכרה במעלתו. הלוואי ואנו כציבור נזכה להיות ראויים להיקרא עבדי ה'. אולם כהסברת תופעת הבדידות יש להתעודד מכך שתמיד עם ישראל היה בודד. כך גם בתוך עם ישראל כשיש תנועה שמציבה רף גבוה, כשיש תנועה שהרף הגבוה לפעמים נתפס כאמירה מתנשאת ומתנכרת שאינה ערה לצרכים האחרים של האומה נוצר מצב שקשה לאומה איתנו.
עם ישראל לאחר חמישים שנות מלחמה צמא למנוחה. כל מי שבא ואומר לעם ישראל שכבר נגמרה המשימה ואנו יכולים לנוח בשלווה בגוש דן מתקבל בברכה. אפילו שיש סימנים רבים שעדיין לא ניתן לנוח, נפש האדם תנסה לשכנע את עצמה שבעזרת ה' יהיה בסדר. יש צורך נפשי עמוק לאחר אלפיים שנות שנאה להיות חלק ממשפחת העמים [מבטא זאת בדרכים שונות שמעון פרס]. עם ישראל נפשית עדיין לא מוכן להיפך להיות מעצמה. בסך הכל הוא רוצה את נחלת האלוקים הקטנה שלו. אנו באים באמירות גדול בדבר יעודים גדולים של עם ישראל. והנה סוף סוף יש מנהיג אחד שמוכן להתעמת עם הציבור הנחוש הזה. הנה יש מנהיג אחד שמוכן לעמוד אל מול כל הערכים והאמיתות ולהיות חכם למרות שהוא לא צודק. עם ישראל מקבל זאת בשתיקה – אולי באמת יהיה טוב. חלקים אחרים שאידיאולוגית מתנגדים לרעיונות של בחירת וסגולת ישראל ממש שמחים בדחיקת עמדתנו. גם הציבור החרדי מבחינה ציבורית וכללית לא יכול להצטרף אלינו בקלות. אצל חלק יש כאן ניצחון אידאי בדבר היחס למדינה. אולם בעיקר זה נובע מאמונתם שישועת ישראל תלויה אך ורק בלימוד תורה ויראת שמים מסורתית. לא בהתעסקות בצדדים הקיומיים כלכליים של העם תלויה הישועה. לא ניתן לבננו ובנותינו להתחיל ולהקדיש את כוחם לדברים שאין אנו מאמינים בהם.
לאחינו נאמני התורה נאמר שיתבוננו במציאות ויראו שעצת ה' היא שהקודש והלאומיות יורדים עתה בכריכה אחת מהשמים. הבגידה בלאומיות היא בגידה ביהדות. החולשה הלאומית היא חולשה בסגולת ישראל והבנת מעלתם של ישראל. המאבק סביב הארץ הוא המאבק הנוכחי . אולם שרשיו במאבק כנגד התורה. גם במבחינתכם הפנימית אנו בטוחים שדווקא ההתחברות שלכם אל הארץ גם תבנה אותכם ותעזור לכם בהקמת דור ישרים. אם עד עתה ההתנזרות ממעורבות בעניני הארץ נבעה משמירה מפני רוחות חילוניות. עתה הרוח הלאומית באה דווקא מתוך חיבור אל הקודש. כלפי שאר האומה אנו מתפללים שבעזרת ה' יהיה בסדר ולא תהינה צרות ומלחמות נוספות. אולם יש חשש סביר שהגויים עוד לא החליטו לתת לנו מדינה על שטיח לבן. עדיף להכיר במציאות לפני שהמציאות תתפח על פנינו. את אמרותינו הגדולות והאמוניות ננסה להלביש בלישנא דאינשי ובכלים שמאפשרים יכולת שמיעה. אולם זאת נעשה מתוך נאמנות לאמת ולגודל שבאמונתנו. זאת נעשה במפגשים אישיים פנים אל פנים מפגשים שמפילים את המחיצות הרגשיות שבתוכנו. אולי לאחר שהתבדו האשמות הנוראיות כלפי תנועתנו על היותנו תנועה לא אחראית שתגרום למלחמת אחים יהיה יותר קל לקבל גם תכנים ואמונות שבלבנו.
כפי שהזכרנו חז"ל כבר עמדו על כך שבעקבתא דמשיחא יהיו תופעות קשות שאת חלקם אנו חווים אותם ממש בימים אלו. כיצד נתייחס למדינה לממשלה לעם לצבא? האם כל זאת נעשה מתוך רשעות אטימות והם בחינת ערב רב. האם נכריז מלחמה על המדינה על הממשלה על הצבא. כיצד הגיע הפשע הזה? ניתן לאבחן מספר שורשים שעליהם אנו רוצים לעמוד. ראשית אנו צריכים להכיר בכך שלמרות שהגויים לרגע אחד הסכימו להקמת ריבונות יהודית בארץ ישראל לא נהפכו בכך לאוהבי ישראל. יש מהם שחזרו בהם ועושים כל מאמץ להחזיר את הגלגל אחורה. המוסלמים רואים בנו נטע זר באזור ורוצים לקעקע אותנו מן היסוד. האירופאים בוחרים בשיטה אחרת. הם כורתים ברית עם אנשי שמאל בכדי להפוך אותנו ל"מדינת כל אזרחיה". בדרך זו הם רוצים להרוס את המדינה היהודית מבפנים. האמריקאים אולי אוהבים אותנו וחלקם רוצים את טובתינו אולם זאת כל עוד שנשאר עם שרידי חרב עם קטן ולא מאיים על האינטרסים שלהם. הם עושים כל מאמץ בכדי להשאיר אותנו בגודל שנוח להם בגודל בינוני. מעצמה הם לא יתנו לנו להיות בשום תחום. לא בצדדים של ההצלחה החומרית כלכלית וגם לא מעצמה רוחנית ערכית. בכדי לעמוד מול העוצמות של הגויים צריך אמונה גדולה. מי שלא מייחס את מדינת ישראל לקב"ה, מי שלא מאמין שאל חי בקרבנו אין לו כוח לעמוד מול כל העולם. הקואלציה העולמית שרואה אותנו כעם ככל העמים כעם שתנועה לאומית אנושית הקימה אותו מעמידה אותנו במעמד שווה לעם הפלשתינאי. למרות השקר בהיסטורי בדבר "עם פלשתינאי" שקר זה מתקבל על ידי אומות העולם בכדי ליצור לידינו תאום סיאמי תאום שדרכו יוכלו אומות העולם להקטין את עוצמתנו. הקטנת עוצמתנו באה גם במאבק הממשי של הפלשתינאים בכפייה עלינו להתחלק בנכסים הכלכליים והרוחניים שבארץ עם תרבות אחרת. אולם בעיקר זה מאבק מוסרי שדרך התביעה הפלשתינאית הם מחלישים את צדקת חזרתנו לארץ כולה.
מלבד הגבורה כפשוטה שנצרכת מצד האומה לעמוד מול כל אומות העולם יש כאן שאלה מהותית שנוגעת גם לעצם הפינוי. התרבות המערבית שוטפת אותנו מבחינה ערכית. אחד מן הדברים עומדים בלב האמירה המערבית היא נטילת היסוד של האמת האבסולוטית והצדק המוחלט. אין לאף אחד אדנות על האמת וכל מה שאדם אומר זו אמירה אישית סוביקטיבית שאינה מחייבת את האחרים. הכפירה באמונה ובמוחלט מביאה את האדם לייאוש מלהוביל את העולם לאמיתות ערכיות ומוחלטות. יש דברים טובים הנולדים מגישה זו. ערכי החופש הכבוד ההדדי הולכים ומתגדלים. אולם כאן העולם בדרך זו לא יוכל להיגאל. במקום שאין שיתוף אמיתי בין אנשים יש התפוררות של כל המערכות. ערך האדם לאומה לחברה ולמשפחה הולך ונמחק. כאן יש סכנה גדולה שבמקום שאין ערכים וצדק האינטרסים וההנאות האישיות יהפכו להיות הרוח שמובילה את העולם. כך אנו מבינים את דברי המשנה האומרת שמלכות תהפך למינות. המינות היא השיטה שנוטלת את היסוד של הנצח והמוחלט מן הערכים. הכל יחסי אנושי וניתן לשינוי לפי הצרכים. המלכות ששולטת בעולם [אמריקה] תפיץ את השיטה שנוטלת מן העולם את היכולת לעמוד אחרי ערכים מוחלטים. דת הדמוקרטיה באה כדרך למזער את הנזקים שהביאה איתם התרבות המערבית. ההסכמה האנושית לפיהם ברמה החברתית יש כללים שבבסיסם אין ערכים מוחלטים אלא רק סדר חיצוני שמאפשר ליחיד לחיות את חייו הפרטיים ממלאות את החלל הערכי ומולידות ערך על של חוק וסדר חיצוני, ושל אמירה של "אילולא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו". משפט המפתח בדמוקרטיה בשלטון אל תהיה צודק אלא תהיה חכם.
כאשר מבחינה מוסרית אין ערכים מוחלטים נוצר חלל גדול שמאפשר לעבור למציאות הנוספת המתוארת במשנה. "בית הועד לזנות" במקום שאין ערכים מוחלטים נסללת הדרך לכל האינטרסנטים והכוחניים לנצל את המצב לטובתם. אם צריך שמישהו יהיה בשלטון למה לא אנצל את המצב ואני אהיה החכם שנהנה מן השלטון. כך אנו מרגישים שלהיות פולטיקאי היום שווה להיות אדם אינטרסנטי הדואג לצרכיו האישיים. ברמה של מערכות המשפט המובן של בית ועד לזנות זה שאין מערכת ערכים נצחית ומוחלטת שלאורה שופטים. מכפיפים את ערכי המשפט לצרכים ולאידיאולוגיה האישית. פגשנו חיילים רבים שיש להם חיבה ואהבה אמיתית לאומה. רבים שהרוח הלאומית עדיין חיה בתוכם. אולם כשעמד מולם הערך הציוני מול דת הדמוקרטיה, שלטון החוק הכריעה אותם. זאת עשו או משום שהם באמת מקבלים את התרבות המערבית שנטלה את היכולת לעמוד אחרי ערכים בצורה מוחלטת או משום שלא היה להם את המוחלטות והגבורה לעמוד מאחרי הערכים שלהם. הממשלה בערמימותה לקחה את כל החיילים שיש להם מה להפסיד והעמידה אותם אל מול ניסיון שכדי לעמוד מולו צריך להיות איש צדק ומוסר בעל גבורה מיוחדת. [גם לגבי המרגלים זיהו חז"ל נקודת אינטרס אישי שלא נתנה להם את הכוח לדבר טוב על הארץ] אנו אנשי האמונה מציבים אלטרנטיבה לדת הדמוקרטיה. אולי חלק מהגויים יכולים להמשיך ולשרוד על בסיס סדר חיצוני וקפוא. אולם אנו עם ישראל לא יכול ולא רוצה להיות נטול ערכים עצמיים. אצל עם ישראל אם הוא לא יהיה צודק אזי גם חכמתו תסלק וכפי שאנו רואים לדאבון ליבנו. הברור סביב סירוב פקודה באה בזמן הנכון. פה נקודת המבחן לברור שלתוכו אנו נכנסים. המראה של עשרות אלפי חיילים הממלאים פקודות שלחלקם הגדול הינם פקודות בלתי חוקיות בעליל מגלות עד כמה הבלבול בנושא זה חלחל לכל המערכות. חייל ישראלי אינו יכול להיות איש קר וקפוא הממלא פקודות ללא הזדהות. אנו חייבים לחנך דור שלם הנאמן לערכיו גם במחיר שבירת סדר חברתי חיצוני הבוגד בסדר הפנימי ערכי שביסוד האומה. המציאות בה דת הדמוקרטיה גוברת על דת הערכים והאמונה היהודית עלולה לעקור מן היסוד את השורש של כל עם ישראל.

דרכי המאבק על א"י
הרב ש. יוסף וייצן | ב שבט תשס"ו
נפקדות ממילואים
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ח כסלו תשס"ז
יחסינו לצבא בעקבות הגירוש
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א מרחשון תשס"ו
מילואים בהתנדבות?
הרב אליעזר מלמד | כ"ט שבט תשס"ו
האם אומרים תיקון חצות בספירת העומר
הרב נועם דביר מייזלס | כ"ה ניסן תש"פ
מאיזה שעה ועד מתי אפשר לברך ספירת העומר?
הרב נועם דביר מייזלס | י"ב אייר תש"פ
מאיזה שעה ועד מתי אפשר לברך ספירת העומר?
הרב נועם דביר מייזלס | י"ב אייר תש"פ
על איזה מספר מותר להסתפר?
הרב נועם דביר מייזלס | כ מרחשון תש"פ
דיבורים בתפילה
הרב בניהו שרגא | כ"ב אייר תשפ"ה
האם כתוב במס פסחים דף פח שהיום כולנו ספק צאצאי גרים?
הרב חיים שרייבר | כ"א אייר תשפ"ה
