ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

למה ה’ עושה לנו את זה? | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


י"ח אב תשס"ה

למה ה’ עושה לנו את זה?


הרה"ג זלמן מלמד שליט"א

שאלה:
עד עכשיו עוד האמנתי שה’ יעשה לנו נס. לגודל שברינו ואסוננו, הנס לא קורה. ואני שואלת בדמע ובשברון לב:

א. למה ה’ עשה לנו את זה? למה רשעים יעלוזו וצדיקים מושפלים ומבוזים? הרי הם מסרו את נפשם על א"י, אז למה ה’ נותן שהארץ תקיא אותם? (וזה מה שקורה בפועל לצערינו, לא הרשעים שבשלטון גזרו את הגזירה הזו, הם רק המקל, אלא זה ה’ שנתן לזה לקרות!) למה צדיקים ורע להם ורשעים וטוב להם?
ב. למה ה’ מצווה עלינו לרשת את הארץ ומבטיח לנו ש"לא ינטשו עוד מעל אדמתם" וכשאנחנו עושים כך במסירות נפש שלא נראתה בכל ההסטורי’ה של העולם, הוא מגרש אותנו מארצנו האהובה?
ג. איך אפשר להבין ו"להחזיק ראש" עם זה שעכשיו הגויים הרשעים יצהלו וישמחו על חורבננו? איך אפשר להחזיק מעמד עם חילול ה’ הנורא הזה לעיני עם ישראל ולעיני הגויים? למה מגיע לגויים הפרס הזה לרקוד על חורבננו? למה הרשעים האלה שמחים ואנחנו בוכים? למה זה מגיע לנו?
ד. לאן הלכו כל התפילות שלנו? למה לא התקיים בנו הפסוק :"רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם"? למה הוא לא הושיע אותנו? כ"כ ביקשנו, כ"כ רצינו. ובשביל מי רצינו, למען כבודו יתברך! למען גילוי שמו בעולם! אז למה ה’ הטוב גורם לחילול שמו, הרי לא קשה בעיניו לעשות לנו איזה נס?
ה. איך אני יכולה לאהוב את האחים שלי שעשו את הפשע הנורא הזה או שתמכו בו או שלא התנגדו (ביניהם, לבושתנו, גם אנשים חובשי כיפות)? הרי זו ממש אכזריות!!! אני הולכת ברחוב ומרגישה שאני פשוט שונאת! (לא יודעת את מי, כולם מבחינתי "בחזקת שותפים") וכ"כ רע לי עם זה. אני באמת רוצה לאהוב את כולם!! אני באמת רוצה לסלוח ולשכוח ולהמשיך הלאה ולקרב אותם! אבל אני מרגישה שהלב שלי פשוט שותת דם - והם אלה שתקעו לכנסת ישראל את הסכין בלב, אז איך אני אמורה לאהוב אותם?

תשובה:
א. הכאב על חורבן ישובי חבל קטיף ועל גרוש התושבים גדול. התפללנו ובקשנו שהגזרה תתבטל ולא נענינו בזה. אך האמונה שלנו בד' שכל מה שהוא עושה הוא לטובה אינה מתערערת. אנו מקבלים את הייסורים הקשים מאד באמונה שהכל מכוון לטובה. גבהו דרכי ד' מדרכינו, ומחשבותיו ממחשבותינו, ואין אנו ברגע זה יודעים להסביר מדוע עשה ד' לנו את הרעה הזו. רק בעתיד נוכל אולי להבין למפרע ולראות שהאלוקים חשבה לטובה.
ב. התפילות שלנו לא היו לשוא. המעשים הטובים שעשינו לביטול הגזרה לא היו לשוא. כל הזכויות מצטברות ונשמרות. ואליהם מצטרפים כעת הייסורים הכואבים שגם הם מזככים ומטהרים ומקרבים אותנו לקראת גאולתינו. כך דרכה של הגאולה שהיא רצופה משברים ונפילות ודרכם היא הולכת ומופיעה.
ג. אין סיבה לסלוח למי שהביא עלינו את הרעה הזו. אין סיבה לסלוח לקצינים ולחיילים שבצעו את הגירוש ואת הגזל ואת החורבן של הישובים ובתי הכנסת. הרבה איסורים עברו כל אלו שהשתתפו בעקירה ובעברות שבין אדם לחברו אין מחילה עד שישיב את הממון ועד שיפייס את חברו. ועל כן לפני שיתוקן כל מה שעשו אין מחילה לעוונות חמורים אלו, והאחראים לכך צריכים לערוך חשבון נפש נוקב עם עצמם.
ד. עלינו לראות את הצרה הזו כניסיון שהקב"ה מנסה אותנו כמו שהוא ניסה את אברהם אבינו. ואחר שהוא עלה לארץ ועשה את רצון ד' היה רעב בארץ ואברהם נאלץ לרדת למצרים. וגם הוא יכול היה לשאול למה ד' עשה לי זאת אחר שעשיתי את רצונו אך הוא קבל את הייסורים באהבה ובזכות שעמד בעשרה הניסיונות זכה להיות אבי האומה.
ה. ההתמודדות שהוכרחנו לעמוד בה בכל תקופת המאבק לביטול הגזרה פיתחה בנו כוחות חדשים הנוער שלנו התחשל והתחזק וזה לא היה קורה לולי הגזרה שנגזרה. אני משוכנע שהציבור שלנו יצא מחוזק וכוחו יעלה והשפעתו תגדל מכל הניסיון הזה. על כן חזק ונתחזק ונקרא בשם ד' ביתר גודל ויתר עוצמה ונמשיך בדרך גאולתינו. ואף על פי שיתמהמה אחכה לו בכל יום שיבוא.

עוד דרכי התחזקות לאחר גירוש וייאוש.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il