למה אסור לכבות נר חנוכה בפה? האם יש בכך סכנה?

אכן כמה מגדולי הפוסקים הביאו שיש להזהר מלכבות ע"י פיו, כל נר דלוק, אולם כשעוסקים במצוה ונצרכים לכבות את הנר שהדלקנו בו את שאר הנרות, כגון בנרות חנוכה ונרות שבת, אין מה לחשוש ועל כך נאמר: "שומר מצוה לא ידע דבר רע". מקורות: כתוב בכה"ח (יו"ד סי' קט"ז) שיש בכך סכנה, וז"ל: "אמרו רבותינו ז"ל אל יכבה אדם הנר בפיו ודמו בראשו", וכבר כתב זאת אחד מגדולי הראשונים, הכלבו (סימן קי"ח), וז"ל: "ארבעה דברים העושה אותן דמו בראשו היושב בצלו של מת והעומד ערום לפני הנר והמכבה את הנר בפיו הרי זה נכפה והמשמש מטתו בפני הנר יוצאין ממנו בנים כעורים כפופים". ומרן הבא"ח (ש"ש פינחס סעיף יח) כתב זאת בשם האריז"ל: "כתוב בשער רוה"ק לרבינו האר"י ז"ל לא יסתכל בהרוגים או צלובים, ויתרחק ויברח מן ריח נבלה או שאר ריח רע כי יזיק לנפש, ולא ילבש שני מלבושים זה בתוך זה ביחד דקשה לשכחה, ולא ישלב אצבעות ידיו זה על זה הימין בשמאל, ולא יכבה הנר בפיו, וטוב לפשוט זרועותיו תמיד לצד פנים שלא יהיו זרועותיו לאחוריו, וטוב לו בזה". וכן מובא בשו"ת יבי"א (ח"ט או"ח צה אות יד). ובערות של הגר"מ מאזוז שליט"א על הבא"ח (ח"ג סו"ס עמ' מ"ח) כתב טעם לכך, משום ש"נר ה' נשמת אדם" (משלי כ' כ"ז), וכשמכבה את הנר בפיו כאילו מסלק את הנשמה לפני זמנה ח"ו. עיי"ש. אולם למעשה רבים לא הקפידו בכך ולא מכירים אזהרה זו, ונראה שגם על כך נאמר "מאן דלא קפיד לא קפדינן ביה", ומי שהולך בתמימות ה' שומר עליו, אך ודאי שאם ניתן להמנע מכך בקלות, יש לעשות כן. וכן מצינו בכה"ח (שם) שכתב שמה שנוהגים הנשים לכבות את הנרות בפיהם בערב שבת, ולא הקפידו לכבות בדרך אחרת, אין בכך חשש ושומר מצוה לא ידע דבר רע. וציין שם לספר לחם הפנים (אות ה) ולספר זבחי צדק (אות ע"ד). וכן כתב בשו"ת שלמת חיים (חלק יו"ד סי' ח') שלכתחילה ודאי ראוי להיזהר בזה, אולם מי שאינו יודע מסכנה זו, יגן עליו הפס': "שומר פתאים ה'", ואם ברור לנו שאותו אדם יקבל עליו להזהר בעניין זה, ודאי שיש לומר לו. ברכה והצלחה,