ראיתי שכותב הגר"א בספרא דצניעותא פרק ה שכל מה שהיה הוה ויהיה בבריאה ובכל פרטי הבריאה ואפילו כל פרטי חיי האדם וצאצאיו וגלגוליו, הכל נכלל בתורה. שאלתי היא, אם כן, איפה יש מקום לבחירה חפשית? אם נגיד שהקב"ה יודע זה מובן כי הוא הכל יכול וכמו שכתב הרמב"ם שדעתו הוא לא כמו דעתנו. אבל אם נגיד שהכל כבר כתוב, איפה יש מקום לבחירה לשנות את מה שכבר כתוב? תזכו למצוות, דני

שאלת הידיעה והבחירה "עמוקה מיני ים", ויש לגביה דעות רבות בין הוגים שונים. במסגרת זו נסתפק אפוא באמירה אחת, בסיסית: נקדים: וכי השאלה עולה רק לאור דברי הגר"א - והלא השאלה היא כללית, ביחס לכל מי שמעמיד את עקרון הבחירה החופשית, לצד ידיעת הבורא, כנושא מהותי בתפיסה יהודית. והנה לדוגמה הרמב"ם, שהכביר, ולא בכדי, דברים הרבה בנדון, הן במשנה תורה וביותר במורה נבוכים, וכמותו רבים. אלא שמוסכם על כל ההוגים שלמיצער מבחינת תחושתו הסובייקטיבית של האדם, הוא אכן חש כפועל בבחירה חופשית מוחלטת, בלא שום כופה ובלא שום תכתיב - ו"זה" העניין. ההיבט הפילוסופי של "הידיעה" אינו מתורגם אצל האדם "למעשה", כך שמבחינתו אכן הבחירה חופשית לגמרי. כאמור, אין זה אלא אחד מיני ביאורים רבים, ואולם דומה שלמסגרת זו דיי בכך, ואידך זיל גמור.