מדוע בברכת יעקב לשבטים מדמה יעקב את בניו כל אחד לחיה אחרת? האם אין בכך משום הורדה מחשיבות האדם לענין של חיה? האם לא יכל יעקב להשתמש בדימוים או בתיאורים אחרים? וכן לגבי המרכבה - מוזכרות 4 חיות שבבסיס המרכבה. מדוע מוזכרות דוקא חיות? האם אין חשש שאנשים יבינו את החיות הללו כחשובות כל כך שמגיעות עד כסא הכבוד יותר מהאדם עצמו?

לשואל שלום, אפתח בכך שנהניתי משאלתך היפה, ובוודאי כהרגשתך אין הכוונה להורות שבעלי החיים גדולים מן האדם במעלתם. חז"ל (עירובין ק ע"ב) אומרים, שלולי התורה, אפשר היה ללמוד צניעות מחתול, חריצות מנמלה, וכן הלאה. מדברי חז"ל אלה אנו למדים, שה' יתברך שתל בבריאה בעלי חיים שונים ומגוונים שמכל אחד ניתן ללמוד תכונה מיוחדת שיש בה מעלה. כמובן אין הכוונה שאדם צריך להתנהג בכל הליכותיו כמו החתול או כמו הנמלה, כי אז בוודאי לא יגיע למעלות גבוהות בעבודת ה', אך בכל בריה ישנה תכונה אידיאלית שמקיימת אותה ולשמה היא נבראה, ותפקידנו הוא לזהות ולאמץ את אותן תכונות חיוביות ולהשתמש בהן לעבודת ה'. בעל החיים נברא עם תכונות שמאפיינות אותו מטבעו, ואין לו בחירה חופשית בענין זה. ובשונה מבעלי החיים, לאדם ניתנה בחירה, וביכולתו לזהות את הופעת הטוב בבריאה ולהתאים אליה את מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו, כאשר התביעה ממנו היא להפוך את אותן תכונות טובות להיות חלק מטבעו, ולא רק כמידות שהן חיצוניות לו. באשר למעשה מרכבה, מדובר במושגים עליונים שהנסתר בהם רב על הגלוי, כאשר הברואים המוזכרים שם הם: אריה, שור, נשר ואדם. בספר "נפש החיים" (ג, י) מבואר שברואים אלה הם מקור החיות הרוחנית של כל הברואים בעולם - פני האריה הם השורש הרוחני של האריה שלמטה שהוא "המלך שבחיות", פני השור הם השורש הרוחני לכל הבהמות שלמטה, ופני הנשר הם השורש לכל העופות. בברכה נאמנה