שלום, מאז שאני מכיר את עצמי אני לא מצליח להגיד את כל תפילת העמידה, אלא אני מדלג בכוונה או לא בכוונה. פשוט מתקדם בצורה מסויים עד שאני מגיע לסוף תפילת העמידה. אני רוצה לציין שאני מאוד מחשיב את הערך של התפילה וזה דבר חשוב לי מאוד. לאחרונה למדתי בספר פניני הלכה שאם לא אומרים את כל המילים של תפילת העמידה בסדר שלו אז לא יוצאים ידי תפילת עמידה. אז התייעצתי עם רב והוא אמר לי שאפשר לצאת ידי חובה על ידי אמירת עיקר תוכן הברכה והסיומת שלה. וגם את זה אני לא מצליח לעשות מהברכה הראשונה עד האחרונה. ניסיתי לעשות כל מני עצות כמו לעקוב עם אצבע, ללמוד את משמעות המילים ועוד ועוד ואני פשוט לא מצליח להתפלל ברצף את כל התפילה. עכשיו זה עוד יותר מטריד אותי כי אני מרגיש שאני לא יוצא ידי חובה אז במהלך התפילה אני מרגיש לא טוב וגם אולי בעצם אני אומר את שם השם לבטלה. האם יש ערך לתפילה שלי למרות שאני לא מצליח להגיד הכל? האם זה בסדר להתפלל כך שיש דילוגים? מצאתי גם בפניני הלכה: https://ph.yhb.org.il/02-01-08/#elementor-action%3Aaction%3Dpopup%3Aopen%26settings%3DeyJpZCI6IjE0OTM5IiwidG9nZ2xlIjpmYWxzZX0%3D כתוב על תופעה כזאת של אנשים שנודד להם המחשבה והעצה זה להתרכז כמה שאפשרת האם זה נכון? פשוט לא רוצה להגיד את שם השם לבטלה אם אני מדלג או לא אומר את הברכות בצורה מלאה. והאם למרות הדילוגים אני יוצא ידי חובת שמונה עשרה או שפשוט אני יוצא ידי חובת מעלת התפילה כתפילת נדבה ולא שמונה עשרה. תודה רבה

שלום וברכה, אשריך שאתה משקיע להתפלל למרות שיש לך קושי גדול להחזיק את הריכוז והמחשבה. חז"ל אמרו שלפום צערא אגרא – כלומר לפי גודל המאמץ כך גודל השכר. עוד אמרו רחמנא ליבא בעי (חשוב לו לקדוש ברוך הוא כוונת הלב). יתכן מאד שתפילתך עושה רושם בשמיים יותר מתפילות שלימות וארוכות של אחרים. מכל מקום לפי מה שאתה מתאר יתכן ויש כאן חשש הזכרת שם ה' לבטלה. ונפרט: מה שצריך מבחינה מינימאלית כדי לצאת ידי חובת תפילת שמונה עשרה הוא לומר את כל הברכות כסדרן. ואף אם לא אומרים את כל המילים צריך לומר לפחות את הברכות עצמן וכן קטע קצר מעיקר עניין הברכה (ראה מ"ב סח א). חושבני שבמקרה שלך נכון לעשות כאחת הפתרונות שאציע: א. לומר כאמור נוסח שיש בו את עיקר התפילה. כבר ניסח החיי אדם (כלל כד סעיף לא) תפילה כזאת. (ראה הנוסח בהערה). ב. אם קשה לך לומר את הנוסח של החיי אדם, אתה יכול לומר תפילת הביננו (ראה הנוסח בהערה). אמנם בשולחן ערוך (סימן קי סעיף א) כתוב שאין לומר הביננו בחורף ובמוצאי שבת ויום טוב. אך אם הנוסח של החיי אדם המובא לעיל ארוך לך מדי נראה שנכון עבורך להתפלל הביננו גם בחורף ובמוצאי שבת ובלבד שתקפיד להתפלל מתוך תפילה מודפסת (לא בעל פה מהזיכרון), ותזכור להגיד ותן טל ומטר לברכה בחורף ואתה חוננתנו במוצאי שבת. ג. בכל מקרה, בין אם אתה מהתפלל שמונה עשרה בנוסח המלא מלא או שמונה עשרה בצורה חלקית או הביננו, ואתה מסופק אם תגיד בצורה שאתה יוצא ידי חובה, יש לכוון שאם לא תצא ידי חובה שהתפילה תעלה כתפילת נדבה. מקורות והרחבה: מצינו בסיפורי החסידות שהבעל שם טוב ייחס חשיבות עצומה לתפילות על ידי אנשים שלא יכלו להתפלל באופן המדויק אבל התפללו מלב שלם. ואף אנשים שאמרו אותיות בלבד או ניגנו בחליל התבטא שתפילתם עלתה למרומים יותר מכל התפילות והעלתה את שאר התפילות איתם וכו. א. זה לשון החיי אדם (כד לא): "ומכל מקום בחולה או שעת הדחק גדול, יכול להתפלל אף בימות הגשמים או במוצאי שבת ולקצר בכל ברכה כדלקמן כלל כ"ה סי' א' וב' וזו נוסחה: יאמר תחלה ג' ראשונות כדרכו, ואחר כך במוצאי שבת יאמר, אתה חוננתנו למדע תורתך, ותבדילנו ה' אלהינו בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה, וחננו מאתך כו'. ובחול יאמר, אתה חונן לאדם דעת, חננו מאתך דעה בינה והשכל. ברוך אתה ה', חונן הדעת. השיבנו אבינו לתורתך, והחזירנו בתשובה שלימה לפניך. ברוך אתה ה', הרוצה בתשובה. סלח לנו אבינו, כי מוחל וסולח אתה. ברוך אתה ה' חנון המרבה לסלוח. ראה נא בענינו וגאלנו מהרה, כי גואל חזק אתה, ברוך אתה ה' גואל ישראל. רפאנו ה' ונרפא, כי אל מלך רופא נאמן אתה. ברוך אתה ה' רופא חולי עמו ישראל. ברך עלינו את השנה הזאת, ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה, וברך שנתינו כשנים הטובות. ברוך אתה ה' מברך השנים. תקע בשופר גדול לחירותנו, וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ. ברוך אתה ה' מקבץ נדחי עמו ישראל. השיבה שופטינו כבראשונה, ומלוך עלינו אתה ה' לבדך, וצדקנו במשפט. ברוך אתה ה' מלך אוהב צדקה ומשפט. ולמלשינים אל תהי תקוה, וכל אויביך מהרה יכרתו, ותכניעם במהרה בימינו. ברוך אתה ה' שובר אויבים ומכניע זדים. על הצדיקים ועל החסידים ועלינו יהמו רחמיך, ושים חלקנו עמהם לעולם ולא נבוש, כי בך בטחנו. ברוך אתה ה' משען ומבטח לצדיקים. ולירושלים עירך ברחמים תשוב, ובנה אותה בקרוב, וכסא דוד מהרה לתוכה תכין. ברוך אתה ה' בונה ירושלים. את צמח דוד מהרה תצמיח, כי לישועתך קוינו כל היום. ברוך אתה ה' מצמיח קרן ישועה. שמע קולנו וקבל ברחמים וברצון את תפלתנו, כי אל שומע תפלות אתה. ברוך אתה ה' שומע תפלה. ואחר כך אומר ג' אחרונות ומסיים המברך את עמו ישראל בשלום. יהיו לרצון כו', עושה שלום כו'". עד כאן דברי החיי אדם שהוזכרו להלכה על ידי המשנה ברורה (קי ו). ובפסקי תשובות (קד ב) כתב לגבי מה שכתב החיי אדם שיש לומר את שלשת הברכות הראשונות והאחרונות מליאות, שלא מצינו דבר זה בטור, שולחן ערוך וכל הפוסקים. אך למעשה נראה שיש לנהוג כחיי אדם ואין לעשות נוסח תפילה לשעת הדחק עם קיצור הברכות הראשונות והאחרונות, שהרי מצינו בברכת הביננו (שולחן ערוך קי א) שיש לומר את שלשת הברכות הראשונות והאחרונות במילואם. ואין ראיה מסתימת הפוסקים משום שסמכו על מה שמבואר לגבי ברכת הביננו שהברכות מלאות. ועוד שלא מצינו בדברי הפוסקים נוסח אחר מהחיי אדם. ואדרבא מכך שהביא המשנה ברורה (שם) את נוסח החיי אדם ולא העיר כלום מדשתקי רבנן שמע מינה ניחא להו. ובפסקי תשובות שם הביא בהערה שמצא כדברי החיי אדם בשולחן הטהור. סוף דבר, אין מי שחולק על דברי החיי אדם והשולחן הטהור ששלשת הברכות הראשונות והאחרונות צריכות להיות מליאות. ב. בשולחן ערוך (קי א) כתב שאין לומר את תפילת הביננו בחורף ובמוצאי שבתות וימים טובים. בטעם הדבר ביאר המגן אברהם (ס"ק ד): "מפני שצריך לומר שאלה בברכת השנים ופריך ולכלליה שיאמר ודשננו בנאות ארצך ותן טל ומטר ומשני אתי לאטרודי פירוש לטעות שלא ידע לחזור לתפלתו וידלג או יוסיף (ב"י וכ"מ דלא כב"ח) מאחר דמלות קצרות הן וכ' הר"מ דאם מובטח דלא אתי לאטרודי רשאי כמ"ש סי' קכ"ח ס"ב ובקשתי לו חבר ולא מצאתי (כ"מ)".עכ"ד המגן אברהם. ועיין גם מגן אברהם (ס"ק ו) לגבי הבדלה בחונן הדעת בהביננו. ובגשר החיים (ח"א פ"א סי' ג' סק"ה, מובא פסקי תשובות הערות סימן קי הערה 4) כתב: "מסתבר דאפילו לדעת האחרונים שהאידנא לא נהוג בהביננו, חולה שאני, ואף בחורף ומוצ"ש אם יודע שיזכור לומר ותן טול ומטר ואתה חוננתנו אפשר להקל". ג. במגן אברהם (תקצג ב) הבין מהגמרא ושולחן ערוך שמי שלא יודע לומר את כל הנוסח של ברכת שמונה עשרה ויודע רק ברכה אחת יאמר את הברכה שהוא יודע. וביאר המשנה ברורה (ס"ק ב) שכוונת המגן אברהם שזה מועיל לרחמי בעלמא ולא שיוצא בזה ידי חובה. ויש מי שחלק על המגן אברהם וסבור שאין לומר כלל אם אינו יודע את כל הברכות ויש בכך ברכה לבטלה [נהר שלום המובא בביאור הלכה (שם ד"ה 'זוז את זו') וכן נקט היביע אומר (ח"ב סי' ט אות ה)]. מכל מקום בעניננו המצב יותר טוב שיתכן שאתה תצליח לומר את כל התפילה בצורה טובה, לכן נראה שאין לחשוש מלומר את הברכות ואם לא תצא ידי חובה יעלה כנדבה, ויש להתנות כך. כל טוב!