רוצה עוד חידוד בנושא: לדוגמא אני בזמנו קניתי אבני חן ועשיתי מהם צמידים והלכתי איתם. על חלק מהאבנים הללו אני קראתי שיש להם מטען אנרגטי מסוים שמשפיע לרבדים מסוימים בגוף האדם.ואכן היו חלק מהאבנים שכן הרגשתי שינוי בי(לא קיצוני אלא סוג של שיפור מבחינת תפקוד גופי- לדוגמא השפעה על שטף ונעימת הדיבור או שיפור בכושר שיכנוע) וברור לי שהאבנים היו סוג של "קביים" וזה רק היה כתמיכה לאמונה שלי שזה יעזור לי. ולכן השאלה היא כזאת- מהו הגבול שבו אני נשאר בגדר מאמין בה או שאני כבר חוצה את הגבול ח"ו? כי מצד אחד הרי ה הטמין באבנים הללו את סגולותיהם כי הוא יוצרם ומצד שני נוצר מצב שאני לוקח דבר ומשתמש בו אבל זה לא בגדר מצווה וגם אני מבין שאני לוקח את זה לרפואת הגוף ולא לנפש שלי.לנפש שלי יש רק מזון אחד זה תורה ומצוות. אשמח ליתר בירור ממך.תודה רבה על תשובה.

לשואל, שלום וברכה! אין שום סתירה בין אמון ביעילותם של חפצים שונים לבין אמונה בה' יתברך. אדרבה, אנחנו מברכים את ה' על כל הטוב שברא בעולמו שאנחנו משתמשים ונהנים ממנו. אם מישהו "מאמין שלחם משביע" ו"מאמין שאנטיביוטיקה מרפאת", אין בזה שום סתירה לאמונה בה'. גם מי ש"מאמין שקלינאי תקשורת יכול לעזור לשפר את הדיבור" זה בסדר גמור, וטוב להיעזר בו. לכן, באופן עקרוני, להאמין שיש באבני חן תכונות שיכולות לסייע - אין בזה סתירה מהותית לאמונה בה'. אם מישהו חושב שכמו שה' נתן יכולות לקלינאות תקשורת כך הוא הטביע באבנים תכונות כאלה - זו לא כפירה בכלל. הוא יודה לה' יתברך שברא את האמצעים הללו. מה שכתבת ש"לנפש יש רק מזון אחד והוא תורה ומצוות" זה נכון ברובד מסוים, שהנשמה האלוקית שבקרבנו ניזונה מבחינה רוחנית רק מתורה ומצוות. אבל ברובד הנפשי הפשוט, של תפקוד האדם, בוודאי שהנפש ניזונה ומושפעת גם מדברים אחרים. האם לא נאמר בתנ"ך "ויין ישמח לבב אנוש"? האם אפשר להכחיש את העובדה שכדור ריטלין משפיע על הנפש? זה בסדר גמור לחשוב ככה, וגם על זה עלינו להודות לה', שברא דברים שמשפיעים על נפשנו, ונתן חכמה לרופאים להמציא תרופות להרגעת הנפש. אם כך, אז איפה הבעיה באבנים? יש בהן שתי בעיות: האחת, שכל הסיפור פשוט לא נכון, ובכל אופן לא הוכח. במובן הזה זה ממש לא כפירה ולא קשור לכפירה, רק סתם דבר חסר תועלת. השנייה, אם מישהו מבין שבאבן עצמה אין שום דבר שיכול לשפר את הדיבור, אבל הוא סבור שבאמצעותה הוא מתקשר לכוחות עליונים עלומים, שהם אלה שישפרו את דיבורו "בזכות" זה שהוא מחזיק את האבן. זה כבר גובל בכפירה (תלוי איך בדיוק הוא תופס את אותם כוחות עליונים ויחסם לה'), ומזה כדאי להתרחק כמו מאש. כל טוב!