האם צריך לשלם לבעל מקצוע שניסה להתקין מקלחון שקניתי ונשבר לו? זה לא קרה באשמתו ויכול להיות מאוד שהיה קורה גם לי.

שלום וברכה, כדי לענות על שאלה זו באופן מבורר יש לשמוע את שני הצדדים, ולפרט יותר מה הכוונה שהדבר לא קרה באשמתו? אם הכוונה שמקלחון היה מקולקל ולכן נגרם השבר, יש לשלם לו שכר על כך שהגיע וניסה להתקין. אם הכוונה שקרה לו אונס מחמתו הוא שבר את המקלחון מעיקר הדין אין חובה לשלם לו על העבודה. מקור הדין: השו"ע (שלה, ב) כתב ששליח שהביא דבר ממקום למקום ולא מצא את הדבר חייבים לשלם לו שכרו. והטעם משום שמה שלא מצא את הדבר לא היה בגללו. ולכן כתבנו שאם אי הצלחת העובד הייתה מחמת קלקול במקלחון יש לשלם שכרו. ובסמ"ע שם (ט) כתב שאם היה אונס לפועל שבגללו לא עשה את המוטל עליו אינו מקבל שכרו. ולכן כתבנו שאם נאנס ולכן נשבר המקלחון אין חיוב לשלם לו שכר. אך יש לדון האם יש לשלם לבעל המקצוע ממידת חסידות, הגמרא (ב"מ פג:) ספרת על סבלים ששברו חבית של רבה בר חנן. רבה בר חנן תפס להם את בגדיהם כתשלום על הנזק. באו הסבלים לפני רב והתלוננו על רבה בר חנן. אמר לו רב שלפנים משורת הדין עליו להשיב להם גלימותיהם, שנאמר "למען תלך בדרך טובים". וכן עליו אמרו הסבלים: כעת שלא קיבלנו שכר על העבודה אין לנו מה לאכול, אמר לו רב: לפנים משורת הדין עליך לשלם שכרם, שנאמר "וארחות צדיקים תשמור". האחרונים דנו האם דין זה רק בסבל שזו עבודה קשה ושכרה מועט והרבה פעמים נשברים דברים, או בכל פועל, וכן האם באומן קיים דין זה. אך בכל אופן דין זה שיש לשלם לו את שכרו, נאמר רק בפועל עני. וכך כתב בערוך השולחן (חו"מ שד, יא): "אמרו חז"ל, דאפילו במקום שהפועל חייב לשלם מ"מ מצוה ליכנס עמו לפנים משורת הדין ואין ליטול ממנו ההיזק אם לא שהזיקו בכוונה אבל כשהזיקו בפשיעה אין זה מזיק ועל זה נאמר [משלי ב, כ] למען תלך בדרך טובים. ולא עוד אלא אם הפועל עני ואין לו מה יאכל יתן לו שכרו כדי שיהיה לו מה לאכול ועל זה נאמר [שם] וארחות צדיקים תשמור". בברכה,