- משפחה, ציבור וחברה
- ברית
- תורה, מחשבה ומוסר
- עקרונות בקיום מצוות
שאלה
בברית של בני, הסנדק, תלמיד חכם, אמר לאבי הבן "אני גוזר עליך לא להסתכל על הברית", מכיוון שאבי הבן פוחד מדם. ואבי הבן הסתכל. שאלתי היא: במידה והגזירה אכן גזירה ולא סתם מילים בעלמא על מנת להרגיע את אבי הבן:
1. האם האב קיים את המצווה, או ביצע מצווה הבאה בעבירה, כמו שהרמב"ם (הלכות כהנים) פסק שמי שפסע על חכם בדרכו לדוכן לא יצא, ומכאן אנו רואים שגם עבירה של גברא פוסלת מצווה?
2. האם התינוק צריך לעשות הטפת ברית או הברית כשרה? (אגב, האם נכון לומר שברית מילה תכליתה היא תוצאתה ולכן במקרה הזה אבי הבן קיים את המצווה וקל וחומר שהברית כשרה?).
תשובה
שלום וברכה!
במקרה כזה אין גדר של מצוה הבאה בעבירה, ובוודאי שאין צורך להטיף דם ברית, מכמה וכמה סיבות:
א. ראשית, גם אם תלמיד חכם "גזר" על אדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה, קשה להגדיר את מי שעבר על "גזירה" זו כעובר עבירה. ישנה כמובן חובה לכבד תלמידי חכמים, אבל לא מצינו חיוב להישמע לכל הוראה ואמירה (שאינה הלכתית) של תלמיד חכם.
ב. הגדר של "מצוה הבאה בעבירה" הוא דוקא כאשר יש קשר ישיר בין המצוה לבין העבירה. כך למשל מופיע בירושלמי שבת י"ג, ג, ובבית יוסף יו"ד ש"מ, כח, שאם אדם הוציא מצה מרשות לרשות בשבת ואכל אותה, יצא ידי חובת מצה, משום שמעשה העבירה היה צדדי ואינו קשור לעצם העבירה. למרות שמעשה העבירה הכשיר את האפשרות לקיים את המצוה, אין זה נחשב כמצוה הבאה בעבירה, אלא רק כאשר פעולת המצוה עצמה כרוכה בעבירה. ועיין שם בירושלמי ובבית יוסף, שאפילו אדם שקרע על מתו בשבת יצא ידי חובת קריעה – למרות שבמקרה זה המצוה והעבירה כרוכות זו בזו, בכל זאת אין כאן גדר של מצוה הבאה בעבירה, משום שהבגד הנקרע אינו חפצא של עבירה. קל וחומר למקרה המתואר, שבו לא היה שום קשר בין ה"עבירה" שעשה האב ובין מצוות המילה שעשה המוהל.
ג. בנוסף, יש שאכן כתבו כפי שהצעת, שבמצוה שתכליתה היא התוצאה, כגון מילה, אין כלל גדר של מצוה הבאה בעבירה. עיין בקובץ הערות י"א, א, שכתב: "בעבר ומל בשבת שלא בזמנה, דאף דעשה עבירה, מכל מקום המילה כשרה, וממילא נתקיימה המצוה גם כן, דהמצוה היא שיהא התינוק נימול, והרי הוא מהול מילה כשרה". (ועיין מקורות נוספים בעניין זה בתשובה המופיעה כאן: https://www.yeshiva.org.il/ask/101090.)
[בשולי הדברים אעיר לגבי דברי הרמב"ם שהזכרת (תשובות הרמב"ם על סדר משנה תורה, תפילה ונשיאת כפיים ה', ו) – ראשית, הרמב"ם שם אינו מדבר על עלייה לדוכן אלא על עלייה לתורה; אבל לענייננו, הוא אינו כותב שמי שעשה כך לא יצא ידי חובת המצוה, אלא "אין ראוי לו לעשות ככה, להיותו מצוה הבאה בעבירה". דהיינו שלכתחילה אין לעבור באופן שמפריע לתלמיד חכם או לזקן, אבל אין זה פוסל את המצוה.]
כשרות בתעשיית הביצים - צער בעלי חיים
הרב פרופ' נריה גוטל | י"ב שבט תשפ"ה
שאלות בנוגע ליהדות, והוכחות לקיום של הקב"ה
הרב דניאל קירש | י"ד שבט תשפ"ה
