האם מותר לעשות קידוש לבנה בשבת?

לכתחילה אין לברך את הלבנה בשבת או ביום טוב, אך במקרה שיחלוף הזמן אם ימתין למוצאי שבת או מוצאי יום טוב – יברך. הרחבה: השולחן ערוך בהלכות קידוש החודש (אורח חיים סימן תכז, ב) כתב שעושים קידוש לבנה דווקא במוצאי שבת. הרמ"א במקום מביא שאין לקדש לבנה במוצאי שבת שחל בו יום טוב. המשנה ברורה במקום (ס"ק י"ב) כתב שמאותה סיבה אין לעשות קידוש לבנה בליל שבת, וציין שנאמרו בכך טעמים רבים על פי הקבלה. המהרי"ל בהלכות שבועות (סעיף ז) שהוא מקור דברי הרמ"א מביא שכך נהג מהר"י סגל, והביא שני טעמים: א. ביום טוב אסור לצאת מחוץ לתחום, וכמו שיש תחומין למטה יש גם למעלה ואין להקביל את פני השכינה בקידוש הלבנה מחוץ לתחום. ב. ברכת הלבנה היא כעין תחינה, ואין אומרים תחינות ביום טוב. עם זאת, המהרי"ל מביא שרבו המובהק של מהר"י סגל לא הקפיד בכך. בפוסקים הובאו מספר טעמים נוספים לעניין קידוש לבנה בשבת: ג. בשבת אנו מקבלים את פני המלך בקידוש היום, ולא שייך באותו זמן לקבל גם את פני השכינה בקידוש הלבנה (שו"ת רדב"ז, חלק ד סימן קלג). ד. בקידוש לבנה נוהגים לשמוח ובאים לידי ריקוד, וזה אסור בשבת. אמנם בשמחת תורה התירו לרקוד – אז זה מפני שאי אפשר באופן אחר, ואילו קידוש לבנה אפשר לעשות לפני שבת או לאחריה (שער הציון שם, ס"ק יב). ה. יש לחוש שיוציא את הסידור לרשות הרבים (שדי חמד אסיפת דינים, מערכת ראש השנה סי' ב אות ב. מנחת יצחק חלק ב, סי' קכ סק"ב). עם זאת, במקרה שלא בירך על הלבנה עד ליל שבת או ליל יום טוב ואם ימתין יעבור הזמן שאפשר לברך – יכול לברך בליל שבת ויום טוב (ב"ח, ט"ז, מג"א ומשנ"ב), וביאר הב"ח שצריך להקפיד על הטעמים שהוזכרו רק לכתחילה, ובשו"ת שלו (סימן פ) הוסיף וכתב: "פשיטא שאין לבטל המצוה שהיא חשובה כקבלת פני השכינה מפני טעמים הללו דאין להם שורש לפי הדין ומי שמנדז על זה אין לו מוח בקדקדו ועליו נאמר הכסיל בחושך הולך". בערוך השולחן ציין שאם מברך בשבת בגלל הסיבה הנ"ל – יברך את הברכה בלבד, בלי התפילות והפסוקים שנוהגים לומר יחד איתה. בשערי תשובה (ס"ק ה) הביא מחלוקת הפוסקים מה הדין במקרה שהזמן האחרון שאפשר לקדש את הלבנה הוא מוצאי שבת, ועומד בליל שבת כשעדיין לא קידש את הלבנה. בשער הציון הביא את שתי הדעות. בברכה הרב אריה מינקוב