אני שמעתי היום יהודי אחד מהמגזר החרדי מדבר עם יהודי אחר על כך שהש"ך אומר שמי שיכול ללמוד תורה ולקבל כסף מאחר חייב לעשות כך ואם הוא לא עושה כך הוא חוטא! ועוד, קראתי סיפור על הרה"ג צביהודה קוק: יהודי שלמד תורה בדוחק ממש והוא התלבט אם ללכת לעבוד ולהרוויח כסף כדי שיוכל לחיות(וכמובן פחות תורה), או להמשיך ללמוד תורה למרות הדוחק הקשה, ואז יהודי עשיר אחד שמע על מצבו הקשה והחליט לכלכל את המשפחה תמורת כל שכר הלימוד תורה של היהודי הצדיק. הוא פנה בשאלה לרב הגאון והוא ענה שעכשיו הלימוד שלך יהיה לשמה, עכ"ל. למה הרב צביהודה לא אמר לו ללכת לעבוד ולא לחיות על חשבון אחרים. האם זוהי דרכנו באמת? האם לכתחילה כל ישראל צריכים רק לשבת וללמוד תורה בלי שום השתדלות להתפרנס ולהסתמך על אחרים? וכמדומני שהרמב"ם כותב על כך שמי שעושה כך זוהי מידה מגונה... מה היא דעתו של הרב בנושא?

כל אדם מישראל צריך ללמוד תורה ולבנות את עולמו הרוחני היהודי. ואחרי שהוא בונה את היסודות התורניים בתוכו ולזה דרושות כמה שנות למוד בישיבה. אחר שהוא מעוצב ברוחו, אם הוא יכול לגדול בתורה ולהיות מרביץ תורה בישראל זה הדבר הנכון שעליו לעשות. ואם אין לו את הנטיה לזה, עליו ללמוד את המקצוע המתאים לו ולהמשיך לקבוע עיתים לתורה, ולעשות את התורה קבע ואת המלאכה ארעי.