שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • אכילת מצה
קטגוריה משנית
undefined
שאלה
מהו מקור המנהג שלא לאכול מצות רכות? המשנה ברורה דן על מצות ב"עובי טפח" ולכאורה בוודאי מדובר ברכות, שהרי לא יתכן לאפות קשות בעובי טפח. אם כן, האם בזמן החפץ חיים המצות היו רכות? אז ממתי התחיל המנהג לעשותם "קרקרים" כבימינו אנו? יישר כוח!
תשובה
זה כבר מאות בשנים שיהודי אשכנז נוהגים שלא לאכול מצות רכות. ברור שאם הן נאפות כהלכה, בהקפדה, כדת וכדין - הן אינן חמץ, וכך נוהגים רבים מבני עדות המזרח, אך יהודי אשכנז חששו שלא הכל יודעים לעשות זאת כהלכה, ונמנעו, ושעה שכך נהגו הרי שזה "מנהג אשכנז" שאין לסטות ממנו. פוסקים אשכנזים מאוחרים שהזכירו "עובי טפח", וביטויים דומים, ציטטו - או התייחסו - למקורות קדומים, לפני מנהג האיסור, ולכן אין זו אלא"שיטפת לשונם". אין בדל של ספק שבראדין לא אכלו מצות רכות, גם לא רבי ישראל מאיר בעל המשנה ברורה. חיזוק לדבר זה, ראה הסתייגותו שבבספרו מחנה ישראל (מהדורת ירושלים תשל"ד) עמ' רסה. יצויין שאדרבה ואדרבה, משך הרבה דורות, דווקא רבים מבני עדות המזרח נהגו ואף הקפידו לאכול מצות דקות וקשות, וזאת מסיבות שונות, כולל גם הרצון להימנע מכל אפייה בפסח, כולל גם אפיית מצות. כזה היה מנהג ברצלונה וכך נהגו מגורשי ספרד. וראה מה שכתב ראב"ד העדה החרדית, הרב משה שטרנבוך: "דע שבזמן הגמרא והראשונים אפו מצות עבות כעין פיתה ולא חששו לחימוץ. ומפי הגאון מבריסק הגריז"ס זצ"ל שמעתי שהראשונים הכירו סימני חמץ במצה ולכן אפו גם כה"ג, אבל לדידן צריך להימנע שמצוי יותר במצות עבות שאינן נאפות מיד ומתחמץ קודם שתיאפה. ועוד נראה שבזמנם נהגו לאפות בפסח עצמו יום יום כדי שיהא חם וטעים וידעו ליזהר איזה חום צריך בתנור שיתפוס ויאפה מיד הכל ביחד, אבל לדידן שאין אנו בקיאים, הכשרות המהודרת היא כשהמצה דקה מאד ובלילתה עבה שבזה נאפה מיד כולו יחד וחשש חימוץ רחוק מאד. ועכ"פ מנוי וגמור אצלנו שאנו לא נכשיר מצות עבות והקב"ה יציל אותנו מכל מכשול " (תשובות והנהגות, ח"ה סי' קלא אות ד). לסקירה, ראה: הרב ברוך אוברלנדר, 'באופן אפיית מצה לפי מנהגי העדות השונות', אור ישראל, נא (תשס"ח), עמ' קכא-קלז, ושם, נב (תשס"ח) עמ' עג-פח.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il