שלום הרב, יש לי כמה שאלות. 1. במקרה שלאחד מהמתפללים אין תפילין והוא מבקש ממני שאשאיל לו את התפילין שלי, מתי הזמן בו ראוי לחלוץ את התפילין ולהביא לו? האם צריך לחכות עד ובא לציון כמו בכל פעם שיש שעת הדחק ואני ממהר, או שבמקרה כזה כיון שאני מעביר את התפילין למישהו אחר אני יכול לחלוץ את התפילין מיד לאחר תפילת שמונה עשרה שלי? (ראיתי דעה שלכתחלה צריך לחכות לסוף התפילה ממש ורק אז להעביר לו את התפילין ושהוא ילך להתפלל במניין אחר, האם אכן כך ראוי לנהוג? בדרך כלל נראה לי שאין זה ריאלי לבקש ממישהו שילך להתפלל במניין אחר, וזה עלול לגרום לו לא להתפלל כלל. אך אף אם אני יודע שהוא ילך להתפלל במניין אחר אם אגיד לו, האם כך ראוי לנהוג לכתחלה?) 2. מצד המתפלל מחוסר התפילין, איפה לכתחילה הוא צריך לחכות בתפילה לתפילין? האם הכי טוב לחכות בין ישתבח ליוצר? אם כן, האם צריך להימנע מלענות ל"ברכו" כיון שאם אינני טועה זה נחשב כאילו כבר התחלתי את יוצר? אולי עדיף לחכות ב"השם אלקיכם אמת" או ב"תהילות" אע"פ שהוא לא יוכל לברך בזמן הזה? 3. שאלה נוספת שעלתה היא שבבית הכנסת יש תפילין למקרים כאלה, אלא שהמתפלל שהיה צריך תפילין הוא שמאלי. הסתפקנו האם עדיף שיניח את התפילין של בית הכנסת הפוך (עם הקשר לכיוון הלב) כיון שעדיפה תפילה במניין על פני הנחת תפילין כך שהמעברתא תהיה בצד הכתף, או שמא עדיף שיניח תפילין של שמאליים ויתפלל ביחידות. האם הכי טוב יהיה לקחת את התפילין של ביה"כ ולהפוך את הקשר שיהיה קשר של שמאליים? אם אינני טועה יש בכך בעיה שלדעת האבני נזר זה ייחשב קשר שאינו של קבע ולא יוצאים בו ידי חובה.

שלום וברכה, 1. מעיקר הדין מספיק להניח תפילין בזמן קריאת שמע ותפילה (שו"ע כה ד, וכן בשו"ע לז ב). אמנם נהגו לכתחילה שלא לחלוץ את התפילין לפחות עד אחר קדושת ובא לציון (שו"ע כה יג), אך כאשר החבר מחכה לתפילין נכון להשאיל לו את התפילין מיד לאחר שמונה עשרה כדי שלא לעכב אותו. 2. חז"ל אמרו שאין לקרוא קריאת שמע ללא תפילין שהרי זה כמעיד עדות שקר בעצמו (ברכות יד:). המגן אברהם (סו יב) הסתפק מה הדין כאשר אין לאדם תפילין ויקבל תפילין רק לאחר שהציבור יתפללו. האם עדיף שיתפלל עם הציבור ללא תפילין או שעדיף לחכות עד שיביאו לו תפילין ורק אז יאמר קריאת שמע ותפילה. למסקנה כתב שעדיף להפסיד את התפילה במניין כדי לומר קריאת שמע ותפילה עם תפילין. וכן פסק המ"ב (ס"ק מ). אך יש מקום לסמוך על הפוסקים הסבורים שעדיף להתפלל במניין אף ללא תפילין (מנחת יצחק ח"ב סי' קז). לפי זה נראה שטוב שהחבר יחכה לאחר ברכת אהבה רבה לפני שמע, וכשיקבל את התפילין יברך עליהם ויתחיל קריאת שמע (ראה שו"ע סי' סו סע' ב, ומ"ב סי' סו ס"ק מ). ואם החבר רוצה להתפלל עם הציבור שמע ישראל ושמונה עשרה בלי תפילין, בפרט אם הוא לחוץ ולא יכול להמתין - הוא רשאי לעשות כן, ואחר כך כשיקבל תפילין מחברו, יקרא איתם קריאת שמע. 3. יהפוך את התפילין כך שהקציצה תהיה לצד הכתף והמעברתא לצד היד (ביאור הלכה כז ג). כל טוב!