- הלכה
- כשרות רגילה לעומת מהדרין
תוקפה ההלכתי של תעודת כשרות
שאלה
א. מה תוקפה ההלכתי של תעודת כשרות במסעדות?
ב. האם ניתן לסמוך עליהן? האם ישנה הבחנה בין רבנויות שונות?
ג. האם ראוי להחמיר ולא לאכול אלא במקום שבעל הבית שומר מצוות ו/או שיש תעודת "כשר למהדרין" ו/או בד"ץ?
תשובה
א. ברוב הרבנויות תעודות הכשרות ניתנות לג' חדשים בלבד. אמנם ישנם מקומות בהם הרבנות נותנת את התעודה ל 4, 5 ובמעט מאוד מקומות גם ל 6 חדשים.
אישורי כשרות הבאים מחו"ל ניתנים לשנה.
ב. בהחלט שיש הבחנה והבדל רב בין הרבנויות שכאן אין המקום לפרטן, אולם הצעתי לזה היא שכל אדם החי בעיר מן הראוי שיפנה לרב המקום או למנהל מח' הכשרות וידבר עימו על טיב ההשגחה ורמת המשגיחים. גם אדם שאינו מבין היטב בכשרות יוכל ע"י מספר שאלות לעמוד על אופן ההשגחה המקומית ורמתה.
ג. במקום שבעה"ב אינו שומר מצוות אפשר לאכול, כמובן בתנאי שישנה תעודת כשרות בתוקף.
בענין כשרות מהדרין ובד"ץ ראה מה שכתבנו בסעיף ב' וכנ"ל.
הסתמכות על כשרות רגילה כשיש שמועה
הרבנות הראשית לישראל | י"א מרחשון תשע"ה

עוף כשר למהדרין?
הרב דוד חי הכהן | י"ב אב תשס"ז
כשרות רבנות למוצרים שאינם בשר
הרבנות הראשית לישראל | כ"א תמוז תשפ"א
כשרות הבשר
הרב יצחק גרינבלט | כ"ח אדר א' תשע"ו

הרב יוסף דהאן

מקורות לפיקוח נפש
י"א סיון תשס"ב

ספק חמץ שעבר עליו הפסח
כ"ו סיון תשס"ב

הכשרת כבד בתנור
ד סיון תשס"ב

טבילת כלים
י"א ניסן תשס"ב
קיום מצוות בתהליך גיור
הרבנות הראשית לישראל | י"ח אייר תשפ"ב
מוזמנים לחתונה
הרב בנימין במברגר | י"ח אייר תשפ"ב
