ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

לשון הרע בעיתון "בשבע" | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ב אלול תשס"ה

לשון הרע בעיתון "בשבע"


הרב אליעזר מלמד

שאלה:
אני קוראת באופן קבוע את עיתון "בשבע", נהנית מאוד ושמחה שאין כתבות שעניינן לשון הרע בעיתון זה. למעשה, זהו אמצעי התקשורת היחידי שאני צורכת. וכאן (לכאורה) מתחילה הבעיה: קורה מדי פעם שמוזכרים דברים שידועים ל"כולם" מן התקשורת, ולפחות בשבילי (שלא ידעתי מזה) זה לשון הרע או רכילות. הדוגמא שכרגע ממש כואבת לי, היא מהעיתון של השבוע האחרון (י"א אלול). במאמר "לבלום את הסחף" של יואל אליצור מוזכרים שלשה אנשים (בשמותם, כמובן) כמגני האלימות על הגג בכפר דרום. אמנם (בהנחה שבאמת גינו - אני עצמי לא שמעתי...) הם בעצמם פרסמו את הגינוי, כך שאולי לא ניתן להגיד שהמאמר של יואל אליצור גורם להם נזק, אבל מכיוון שמשתמע במפורש מהגינוי שהם חטאו בקבלת לשון הרע (ועוד מהתקשורת...) - אלו דברי גנאי על שלושת האנשים האלה ! האם אני טועה ? אשמח אם כן...
כאמור, זו רק דוגמא. זה אמנם לא קורה הרבה, אך בהחלט קורה, ובכל פעם אני מסתבכת עם האיסור לקבל את הלשון-הרע הזה, כי הרי "בשבע" הוא עיתון אמין, בניגוד לשאר! האם אני צריכה לקרוא מעכשיו את העיתון בצורה פחות יסודית, כך שאדלג על הפרטים האלה (אם זה בכלל אפשרי) ? או שיש פתרון אחר?

תשובה:
כאשר מדובר באישי ציבור מותר לבקרם בעיתון, מפני שיש בכך תועלת, ובתנאי שהביקורת תהיה אמיתית, לא כדי להעליב אלא כדי לתקן. וכך נהגו נביאי ישראל שביקרו בחריפות ובפומבי את חטאיהם של המלכים והשרים.
במיוחד בימינו שאישי הציבור נבחרים בבחירות, יש חובה לספר על אופיים, עמדותיהם, כדי שהציבור ידע במי לתמוך.
בנוסף לכך, כאשר אדם מתבטא בתקשורת, בוודאי מותר לבקרו על כך כדי לתקן את הרושם שנוצר מדבריו. ואמנם פעמים שיש וויכוח, יש אומרים שהתבטאות היתה טובה ויש אומרים שהיתה גרועה. ואזי יש מקום לתת לשתי הדעות ביטוי.
אולי ראוי להזכיר כאן את דברי רבי יוחנן (סנהדרין קא, ב): "מפני מה זכה ירבעם למלכות - מפני שהוכיח את שלמה". הרי שהאומץ לומר ביקורת מאפשר לשנות את המציאות. ומי שמסוגל לבקר ביקורת נכונה יכול לזכות על ידי כך למנהיגות. אלא שיש לשים לב להמשך דבריו של רבי יוחנן: "ומפני מה נענש (אח"כ ירבעם) - מפני שהוכיחו ברבים", ופירש רש"י שהוכיחו ברבים כדי לביישו. כלומר, הביקורת צריכה להיות כדי לתקן בלבד ולא כדי לפגוע ולהעליב. על כן צריך להקפיד שתהיה צמודה לאמת, ותאמר אך ורק כדי לתקן. שכך היא מצוות התוכחה, וכמו שנאמר (ויקרא יט, יז): "לא תשנא את אחיך בלבבך, הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא". ובפסוק שאחריו נאמר: "ואהבת לרעך כמוך אני ה'".


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il