יש מחלוקת רמב"ם רמב"ן במהותה של מצות "לא תסור". הרב שמעון שקופ שואל (לשיטת הרמב"ן) מהיכן החיוב לקיים גזרות ותקנות דרבנן? ועונה שהשכל מחייב זאת, אך ישנם מצוות שחכמים עוקרים דבר מהתורה (נטילת לולב בשבת וכדומה). לא מובן לי למה השכל מחייב לשמוע לחכמים?

התורה ניתנה על דעתם של חכמי ישראל, ונמסרה להם. הם עשו תקנות וגזירות לצורך שמירת התורה, ולפעמים הם אסרו לקיים מצוה פרטית על-מנת לשמור על התורה בכללה. ומכח זה שהתורה נמסרה להם, רק הם ידעו את המינון הנכון של ביטול מצוה פרטית על-מנת לשמור את התורה בכללה, ולכן השכל מחייב אותנו לשמוע להם, אם ברצוננו לשמור את התורה כראוי. ואפשר לעיין בספר "דברי סופרים" לר' אלחנן וסרמן, הדן בנושאים אלו באריכות, ומוסיף שם שהחיוב לשמוע לכל דברי חכמים ואפילו למצוות שהם חידשו, מכח הפסוק "שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך".