הנני בחור ממוצא ספרדי, ונהוג אצלנו הרבה מנהגים אשר על טיבם הנני תוהה, מנהגים כמו למשל "ויתן לך" לאחר ההבדלה, "אברכה את ה’.. וכו’" לפני ברהמ"ז, "שמע ישראל", "ויאמר לה אלקנה" ושאר פסוקי הברכה ו-"לדוד ה’ אורי" לאחר "עלינו לשבח" בשחרית, ורבים הם המנהגים הללו. שאלתי היא, מה יתרון יש למי שנוהג לאמר תוספות אלו על פני מי שלא? אני יודע שמקורם קדוש ורובם מנהגים אשר יסודם בקבלה, ובעיקר ממרן הבא"ח וממרן החיד"א בספריהם הרבים - אך עדיין, לדעתי כולם שווים ולכן לא נראה לי שתוספות אלו כאילו מעלות את מי שנוהג לאומרם על פני מי שלא. ישנם הרבה שתוהים על כך כמוני ובאמת מניחים את מנהגיהם אלו, אך אני מלא אהבה למסורתנו הקדושה שניתנה לנו מידי רבותינו הקדושים ולכן הנני מתעקש להמשיך בם למרות תהייתי ורוצה לפתור את אותן תהיות. ועוד שאלה, קצת קשורה לשאלה הקודמת, מה המעלות בדקדוק ובהקפדה בקריאת התורה, בתפילה וכו’ - כגון הדייקנות העיקשת והמפולאה של הרב מאזוז שליט"א ושל שאר רבני קהילות תוניס וכו’, הישנם מקורות בגמרא, ראשונים וכו’ המצביעים על כך שדקדקנות זו יש בה מן המובחר ומן המעלה?

ביחס לחלק הראשון בשאלתך על אותם הפסוקים או פרקי תהילים, נהגו להוסיף עניינים לחנך את יראת השמיים ואת האמונה בד' ולקבוע בתוכנו את התפילה והצלחתה. רק לדוג' הפסוק "ואמר לה אלקנה",תוכנו שאין מה להצטער יותר מדי כי ד' בודאי ייטיב ואין להתייאש בסוף התפילה בפרט אם יש לאדם צרה קשה שמא תפילתו איננה נענית חלילה. כמו כן הפרק "לדוד ד' אורי.." כולל אמונה בישע ד' שכל הסכנות אינן יכולות לעצור בעד הגנתו וכמו כן, שתכלית כל הבקשות היא להגיע את הקרבה לד':" אחת שאלתי מאת ד'.. שבתי בבית ד ' כל ימי חיי". ולכן, אין לחשוב יותר מדי על בקשות אחרות כאילו הן עיקר השמחה כשישיג אותן האדם. ומה ששאלת על המעלות בדקדוק ובהקפדה בקריאת התורה ובתפילה נזכר בגמרא במסכת ברכות כי "..כל המדקדק בקריאת שמע מצננים לו את הגיהנם" וכתבו על כך הפוסקים (עיים שם) בעין משפט כי יש לדקדק בכל קריאת התורה ופרקי התהילים והתפילה. ובסוף פרק שלישי במסכת מגילה נזכר כי אם יש טעויות שמשנות את מובן המילים כגון מי שמחליף בין ח' ל-ה ובמקום לומר "וחכתי" אומר והכתי, יש בזה חלילה כעין חרוף וגידוף. ומכל זה למדנו עד כמה חייב אדם לדקדק במבטא נכון של האותיות והגייה מדויקת של הנקודות והטעמים. ויש לדעת כי בטעמים ובנקודות תלויים סתרי תורה עליונים שעליהם נכתב ספר תיקוני הזוהר ובספרי האר"י הקדוש והרב קוק זצ"ל יש ברור שלם בערכם של הטעמים והנקודות, מנגינתם, היגויים, צורתם ואפילו שמם, ועל כן אשרינו שזכינו בדורנו ולרב מאזוז שהוא משתדל לחזר אחרי הדיוק והדקדוק ואין בזה משום עקשות חלילה והלואי שנזכה שלשוננו תהיה ערוכה כראוי לאנשי מעלה.