האם שימוש באינטרנט ובטלפון של מקום העבודה של אירגון ציבורי, אחרי שעות העבודה, למרות אישורו של מנכ"ל המוסד, אינה בגדר גזל כספי ציבור? מה מכריע? מתן אוזן קשבת לחברי לעבודה, אפילו לשם נימוס, או גזל זמן בעבודה? הרי משלמים לי כדי שאפיק תועלת לציבור ולא לחברי. אך כל רמז ואף בקשה לא מועילים. כל יום מתבזבז זמן יקר על דברי חולין שתמיד מגיעים ללשון הרע שאנשים כבר יודעים באופן מפורש שאני לא רוצה חלק בזה. לא עוזר. מה עושים בלי לפגוע? מבזבזים זמן? אני בבעיה.

א. למנכ"ל מוסד יש סמכות לאשר שימוש בטלפון או אינטרנט, ומסתמא השיקולים שלו לטובת המוסד. ב. בשעת העבודה, על העובד להתרכז בעבודה ולא למעול בתפקידו ולגזול זמן מהמעביד. וכמובן, שאסור לשמוע רכילות ולשון הרע תמיד. צריך להסביר זאת לחברים לעבודה בנימוס, אבל בהחלטיות. את יכולה להסביר שאם את לא עובדת כראוי, ואם את שומעת דיבורים אסורים, זה גורם לך צער ומוסר כליות עמוק, ואת מבקשת שיבינו אותך. את לא אומרת לאחרים מה לעשות, אבל מבקשת שיבינו אותך ויתנו לך להתנהג בצורה שתרגישי טוב.