הרב פסק באחת התשובות וז"ל "בכבד מותר להקפיא ואחר כך לצלות, בשאר בשר שאינו מוכשר אסור להקפיא ואחר כך לצלות". לכאורה זו רק חומרא, שהרי בערוך השולחן סימן סט ס"ק עט כתב "...דכל זמן הקרישה לא יהיה נחשב בזמן הג’ ימים".

הנך צודק בשאלתך, ואבאר את כוונתי. בשר ששהה ג' ימים ללא מליחה, פסק השולחן-ערוך שהדם לא יצא ממנו עוד במליחה, והדרך היחידה להכשיר אותו היא צלייתו. ולדעת רוב הפוסקים, אם הקפיאו בשר מיד אחרי שחיטתו, ושהה הבשר בהקפאה אפילו חודש ימים, אין בעיה להכשיר אותו במליחה לאחר הפשרתו, ואין זה בכלל בשר ששהה ג' ימים ללא מליחה. למרות זאת, יש פוסקים הרוצים להחמיר לכתחילה שלא להקפיא על-מנת להפשיר ואז למלוח, משום שיש חשש שמא אדם ישכח שבשר זה אינו מוכשר ויבשלו ללא מליחה. אבל בכבד אין בעיה משום שהכשרת כבד היא בצליה, וזה ניכר אם צלה אותו כבר או לא, ולא יבוא לחשוב לאחר ההפשרה על כבד שלא נצלה, שהוא נצלה לפני ההקפאה. לכן כתבתי שבכבד מותר לכתחילה להקפיא ואחר-כך לצלות, ובשאר בשר צריך לכתחילה להחמיר.