ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

הדלקת נרות שבת לפני פלג המנחה | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ז מרחשון תשס"ו

הדלקת נרות שבת לפני פלג המנחה


הרה"ג יעקב אריאל

שאלה:
לכבוד הגר"י אריאל שליט"א

בחלק משבועות הקיץ בחו"ל פה, צאה"כ בשעה 8:38. שקיעה בשעה 8:10. פלג המנחה לפי הלוח הוא בשעה 6:40 ושעה זמנית היא 71.3 דקות.
בבית הכנסת המדובר קבעו זמן קבוע לתפילות ליל שבת – 6:00.
הגברים מתפללים מנחה ב6:00 אח"כ יש דבר תורה עד 6:40 אז מקבלים עליהם את השבת בקבלת שבת וערבית.

השאלה היא לגבי הנשים.
לוקח להן כעשר דקות להגיע לבית הכנסת.
אם ידליקו בבית לפני שיוצאות ה"ז קודם פלג, ואם ידליקו אחר פלג – לא יוכלו להגיע לתפילה.
לנשים מסוימות זה הביטוי העיקרי של היהדות שלהן והדבר מעיק על שלום הבית כשהבעל (שאינו מודאג משמירת הלכה יתר על המידה...) דורש שאשתו תבא עמו לבית הכנסת.
האופציה לאחר את תפילת ליל שבת אינה קיימת כרגע.

הפתרונות האפשריים הם:
1. שתדלקנה בבית בלא ברכה ואז בבית הכנסת בזמן בברכה ותכוונה גם על הבית.
2. שתדלקנה כשתחזורנה לביתן (קודם השקיעה) ע"י גוי ותברכנה.
3. שתדלקנה קודם יציאתן קודם פלג המנחה.

לגבי פתרון 1, נ"ל שלא יועיל כיון שאזלה לה הדלקת הבית ולא שיך ברכה בדלוקה ועומדת (מ"ב רסג ס"ק כא) ובבית הכנסת א"צ להדליק ובודאי שלא בברכה (מ"א רס"ג ט"ו) אא"כ אולי יקדשו בבית הכנסת ויאכלו כזית מזונות ואז הווה מקום סעודה ושרי להדליק בבית הכנסת בברכה. (ילקוט יוסף א’ עמ’ קנג הערה מה מהסמ"ג ומשו"ת פנים מאירות)

לגבי פתרון 2, המ"א רסג יא, הביא מהמהר"מ דתעשה כן במקרה של חופה שאינה רוצה להפסיד וסיים בה דבדיעבד יש לסמוך על המהר"מ, ובשו"ת הר צבי א או"ח קמ, דעיקר המצווה שיהיה השתדלות מצד האשה להדליק נרות וא"כ היא משתדלת ויכולה לברך ודחה קושיית הרע"א על המ"א.
במ"ב רס"ג ס"ק כא כתב דתעשה כן אם שכחה אך ללא ברכה.
לכאורה כיון שפסק כך המ"ב וקבלנו הוראותיו, כ"ש בספק ברכות, אין לה לעשות כן לכתחילה בברכה.

לגבי פתרון 3, בפשטות זה נגד השו"ע ורמ"א רסג.
אעפ"כ יש אולי לדון בשעת דחק להקל דכתב בבה"ל רסג ד"ה קודם ובה"ל רסא ד"ה שעה, דדעת המ"א והב"ח דעד שעתיים קודם הלילה אפשר להקדים קבלת שבת. ואף דכתב השש"כ ב מג הערה סו מהגרשז"א דל"נ לומר דכוונתם שעתיים לפני השקיעה סו"ס לא כתב כן בלשון מוחלטת ורק שלא נראה.
ואף שאם נקדים שעתיים משקיעה עדין לא באנו אלא ל 6:10 , אך א"נ דשעתיים הם זמניות הגענו ל5:38 , וא"כ תוכלנה להדליק בברכה דהווי שעתיים קודם שקיעה לדעת הב"ח המ"א והמהרי"ו ועדין להגיע לתפילה בזמן.

יש לציין שהבעיה היא רק לכחדשיים בשנה.

האם הרב מוכן לקבל אחד הפתרונות לעייל או שאין הם לאמיתה של הלכה.
האם הרב יכול להציע פתרון אחר.

בברכה



תשובה:
הפתרון השני שידליקו ע"י גוי לפני השקיעה ויברכו על ההדלקה נראה לי הכי פחות גרוע. הגרצ"פ ראה את המשנ"ב ובכ"ז פסק שניתן לברך על הדלקת הגוי כי עיקר המצוה הוא שיהיה אור ולכן גם גוי יכול להדליק. אומנם לכתחילה ראוי שישראלית תכבד את השבת ותדליק בעצמה אך בשעה"ד אין הדבר מעכב. ומכיון שהמהר"ם רשכבה"ג הוא שפסק כן ניתן לסמוך עליו.
פתרון אחר הוא השלישי להדליק מוקדם בנרות ארוכים אולם ללא ברכה


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il