- משפחה, ציבור וחברה
- מצוות פריה ורביה
719
שאלה
אני נשואה כשנתיים ועדיין אין לנו ילדים. אני מרגישה שככל שהזמן עובר אני מסתייגת ונלחצת יותר ויותר מהרעיון. אני לא בטוחה שאני יכולה ומסוגלת לחנך. אני מאוד מפחדת ואובדת עצות. ניסיתי לחפש בכמה מקומות ספרים או מאמרים העוסקים בחשיבות ההולדה (בשביל להגביר אצלי את הרצון והכמיהה לילדים) ולא מצאתי.
אני אשמח אם הרב יוכל להסביר לי מדוע הולדת ילדים היא מצווה כל כך חשובה ומה עליי לעשות עם הדאגות שלי.
תשובה
על מצוות פריה ורביה נכתב רבות. מצווה זו נצטוו בה הזכרים. מסביר המשך חכמה שנשים לא נצטוו במצוה זו משום שאצל אישה הרצון להילדים הוא כל כך טבוע וכל כך דבר שהנשים נדחפות אליו מעצמם לכן אין צורך לצוותם. מוסיף המשך חכמה שהתורה לא רצתה לצוות את הנשים על מצוות פריה ורביה מכיוון שיש במצווה זו סכנה וצער והתורה רצתה שאישה תעשה זאת בשמחה וברצון ולא מתוך ציווי.
שני הדברים שאומר המשך חכמה משלימים אחד את השני. היכולת של הנשים להתגבר על הקשיים הפחדים היא בכך שהקב"ה נטע צורך טבעי בענין זה . רחל אימנו בשלב שלא היו לה ילדים אמרה "ואם אין מתה אנוכי". בכל אופן עצתי היא שאישה לא תבוא למצווה זו מתוך הכרח וכפייה אלא ברצון ובשמחה. טוב שאת עירנית לרגשות שמלווים אותך וראוי שתתני לעצמך את הזמן להגיע למצווה זו בנחת רוח ובשלווה.
היום מכוח ההשפעה של התרבות המערבית עלינו תרבות שמציבה במרכז החיים את האדם בעצמו את הנאותיו אנו לפעמים מאבדים את הרגש הטבעי שהיה קיים בכל הדורות. בכל אופן העיסוק במצווה זו הוא דבר חשוב. אין לנו שום דבר שאנו ממש נהיים שותפים לקב"ה ביצירה מעין יש מאין. כאן הקב"ה מוכן לשתף אותנו ביצירת הדור הבא. אין יצירה יותר גדולה מאשר הבאת נשמה לעולם. כל יצירת מחשב או פטנט אחר כלל לא משתווה ליצירת חיים אנושיים.
דווקא בנוגע זה אנו צריכים להאמין ולבטוח שנושא זה נתון בידו של הקב"ה באופן ישיר. כבר חז"ל כתבו שאחד המפתחות שלא נמסרות לשליח זה מפתח של הלידה. הקב"ה הוא שותף ישיר עימנו. עם הקב"ה חושב שמישהו לא ראוי לילדים הוא לא ישתף עימו פעולה. אולם אם הקב"ה חושב שמישהו ראוי אזי הקב"ה קורא לנו להיות שותפים שלו ואנו נסרב? האם יש לנו בחיים שותפים טובים יותר?
לסיכום:
מצווה זו מיוחדת לנשים למרות שלא צווה בה. תני לעצמך את הזמן להגיע נינוחה אל המחויבות הזו. השותף שלך בנושא זה הוא הקב"ה לכן תבטחי בו שהוא ילווה אותך בכל אשר תעשי.