ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

סיפור אישי מהשואה - המשך 2 | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


י"ד טבת תשס"ו

סיפור אישי מהשואה - המשך 2


הרב דוד חי הכהן

שאלה:
" סיפור אישי מהשואה מאדם שאינו מאמין " הדהימה אותי. אני הקטן, שאיני עוסק בחינוך, ודאי שאיני פוסק הלכה, ובקושי יודע מעט שבמעט, זועזעתי מהתשובה, ובעצם גם מהשאלה. דומני שאין צורך להרחיב. אם יש חשש ל"פסול" חלילה בדברים שישא ניצול שואה שאינו דתי, הלא אפשר לשוחח עמו קודם שיוזמן ולהסביר לו שיש חששות, ובכך ללבן ולסכם דברים מראש. אני כיהודי, שמנסה ללמד עצמו לאהבת הזולת, ממש נפגעתי ונעלבתי. אני בן להורים שאינם ניצולי שואה.

תשובה:
בעניין סיפור אישי מהשואה מאדם שאינו מאמין. כמובן, אם נבדק הדבר מראש וידוע שאין בזה שום נזק לא של תאורים קשים מדי ולא של ביטויי כפירה או התרסה כנגד ריבונו של עולם- אין בזה מניעה. אבל, אם מזמינים מישהו שלא ידוע איך ידבר או מה יספר יש לחשוש לנזק חינוכי וזה לא רק בעניין השואה. יש לנו נסיון רב ממרצים שבאו לפי הזמנה ופגו ברגשות הציבור בצורה קשה. ידוע שהשואה הוא נושא טעון רגשות ועלול להיות חשש שייאמרו דברים קשים ופוגעים. מתוך רצון שלא לגרום צער למספר בפרט כשהוא אורח אנו עלולים להיקלע למבוך לא נעים. אם תשאל כל איש חינוך ולא רק רב , תראה שלא בקלות יסכים לביקור של מרצה שאיננו מוכר מראש. ברבים מבתי הספר החילוניים אוסרים על כניסת רבנים מחשש שמא יטיפו לחזור בתשובה ומדוע יש להתלונן על מוסדות דתיים יותר מאשר על אחרים.

לתחילת הדיון.
להמשך הדיון בנושא.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il