ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב הלכה תפילות והוספות מיוחדות

תפילה לעצירת גשמים?

רבנים שוניםח שבט תשס"ו
שאלה
מדוע מתחילים לומר ותן טל ומטר רק בז’ בחשון במקום במוצאי החג’ כמו בפסח? כמה עולי רגל יש לנו בבבל? ומדוע בי"ז מוצאין תיבה לרחובה של עיר? אחרי 10 ימים?
תשובה
אמנם היה מקום להזכיר את הגשם מתחילת חג סוכות, שכבר אז מתחיל זמן הגשמים, אלא הואיל והגשם נחשב לסימן קללה בחג הסוכות, כשהוא יורד אי אפשר לקיים את מצוות הישיבה בסוכה, לפיכך אין מזכירים אותו בחג הסוכות. וקבעו להתחיל להזכירו בתפילת המוסף של שמיני עצרת,שאז כל הציבור נמצא בבית הכנסת, ויכולים להכריז בפני כולם להתחיל להזכיר גשם. אבל לתפילת ערבית לא כולם באים, ולפני תפילת שחרית אי אפשר להכריז, שאין להפסיק בין גאולה לתפילה.[שו"ע או"ח קי"ד,סעיף א-ב]. אבל את בקשת הגשמים דחו ב-15 יום,לליל שביעי בחשוון.וזאת כדי שאחרון עולי הרגל, שבא מנהר פרת, יספיק לחזור לביתו בלא שירד עליו גשם בדרכו. ואף אחרי החורבן לא נתבטל המנהג, מפני שכל מנהג שמזכיר את הימים הגדולים של בית המקדש עמד על מכונו, חביב עלינו מאד ואיננו רוצים לבטלו. ורק אחרי שיבנה במהרה בימנו, תוכל הסנהדרין להחליט לשנות את זמן תחילת שאילת גשמים. בי"ז בחשוון היחידים מתענים, ובר"ח כסליו 3 תעניות על הציבור וכו ורק בתעניות אלו של הציבור מוציאים תיבה לרחובה של עיר ובגמרא מוזכר למה מוציאים, לומר לקב"ה זעקנו בבית כנסת ולא נענינו נבזה את עצמינו ברחוב אולי נענה. הרב יאיר פרייליך
עוד בנושא תפילות והוספות מיוחדות

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il