- משפחה, ציבור וחברה
- היחס למדינה ולצבא
496
שאלה
הרב כתב: "על אריאל שרון האדם.. יש להתפלל..". הדברים נראים לי מאד מוזרים (ואולי נכתבו מצד מוראה של מלכות?!) הרי נפסק ’שמי שפרש מדרכי ציבור.. אחיהם.. שמחים שנאבדו שונאיו של מקום..’ (שמחות ב,י) ונפסק ברמב"ם (אבל א,י) ובשו"ע (יו"ד שמה,ה) והגדיר בשו"ע ’והם האנשים שפרקו עול המצות מעל צוארם ואין נכללין בכלל ישראל בעשיית המצות ובכבוד המועדות.. אלא הרי הן כבני חורין לעצמן..’ ואף הרב קוק זצ"ל (מאמרי הראי"ה עמ’ 89-93) קובע שדיון זה שייך אף בימנו, ואף בחיילים שנלחמו לצורך הגנת המולדת (והרב זצ"ל דוחה את הרעיון להבדיל בין ’פורשי מדרכי ציבור קמאי ובתראי’ שכה נהוג ע"י כמה אנשים). והנה המדובר במי שפרש מדרכי ציבור, ואף יותר מזה, שאף עליו פסק השו"ע שיש לשמוח (שמה,ה) ואיך נתפלל לרפואתו?
תשובה
יש להבחין בין אריאל שרון כאדם מישראל שהיו לו זכויות רבות במסירות נפש למען עם ישראל לבין תפקידו כראש ממשלה שלא כל אזרח מעונין שימשיך בתפקידו. ובמדינתנו הדמוקרטית יש בחירות בקרוב וזכותו של כל אזרח לקבוע מי יהיה ראש הממשלה הבא. כנראה שבכל מקרה אריאל שרון גם אם יבריא לא יוכל להמשיך בתפקידו עקב מצב בריאותו. לכן מי שאינו מעונין בהמשך תפקידו כראש ממשלה אינו יכול להתפלל על כך, כדי שלא יעשה שקר בנפשו. כעסך מתיחס בעיקר לתפקידו כראש ממשלה, ואכן כאמור אינך חיב להתפלל על כך. אך באשר להיותו אדם מישראל במה הוא שונה מכל אדם, גם אם אינו מקיים תורה ומצוות?!מוסכם על כל פוסקי דורנו שדינו כתינוק שנשבה וחובה להצילו ואף לחלל שבת עבורו וק"ו להתפלל לרפואתו יחד עם כל חולי עם ישראל. הוא לא שונה מהם. הרב קוק במקום אחר (באגרות) קובע שכל החילונים בימינו נחשבים לאנוסים שנסחפו באוירה כלל עולמית ודומה לזה כתב החזון איש וכך מקובל על כל.

שאלות על סרוב בגיוס
הרה"ג דוב ליאור | ט"ז טבת תשס"ז
לבישת דיסקית לא נשכח ולא נסלח
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ח סיון תשס"ו
