תפילה שעוזרת לזולת

האם קיימת במסורת דוגמא לתפילה שנישאה ע"י אדם מסוים ולא התגשמה עבורו אלא עזרה כעבור מס’ שנים (אפילו דורות) לאדם אחר?

"קבע הקב"ה חוק בבריאה, שבהתעוררות שלנו מלמטה להתקרב אל רבונו של עולם ולבקש ממנו ברכה, יתעורר הוא מלמעלה להשפיע עלינו טוב, לפי צרכינו ולפי צורך העולם. ועניין זה מוזכר בזוהר הקדוש במקומות רבים. כלומר, גם כאשר ראוי שה' ישפיע טובה לעולם או לאדם, פעמים שהיא מתעכבת עד אשר ידע האדם את מצוקתו ויתפלל מקירות ליבו לה'." (פניני הלכה, תפילה פרק א ג) כל תפילה שאדם מתפלל פועלת ומשפיעה וכמו שאמר רבי חנינא: "כל המאריך בתפלתו אין תפלתו חוזרת ריקם" (מסכת ברכות לב עמוד ב). ריקם היא לא חוזרת אבל לפעמים היא לא משפיעה באופן מיידי אלא רק לאחר זמן. לא מצאתי מקומות מפורשים לתפילה כזו אולם ישנם מדרשים המביאים תפילות של אבותינו שהועילו לאחר כמה דורות, לדוגמא, יעקב כשברך את השבטים לפני מותו אמר לדן "לישועתך קויתי ה'" (בראשית מט יח) ומסביר רש"י (על פי מדרש אגדה) שיעקב התפלל על שמשון שה' ישמע תפילתו, כשביקש מהקב"ה שיעזור לו להפיל את העמודים לאחר שניקרו את עיניו והעמידוהו בין העמודים לצחוק עליו. (וכן פירש גם הרד"ק)