ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שאלות דקדוקיות | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ד שבט תשס"ו

שאלות דקדוקיות


רבנים שונים

שאלה:
א."ברכו את ה’ המבורך", " המברך את עמו ישראל בשלום" מדוע במילה "המבורך", "המברך" אין דגש במ"ם? וכמו"כ מדוע יש סידורים המציינים את המ"ם בשוא-נע למרות שאין דגש?
ב.בשיר השירים בפרק ז’ פסוק ג’ כתוב "שָׁרְרֵךְ" בכל הסידורים שבדקתי לא צויינה הרי"ש הראשונה בשוא נע, למרות הכלל "הדומות", האם זו טעות, ואם לא מדוע?

תשובה:
מבוא קצר: לצערנו, רוב ככול כללי לשון המקרא לא הגיעו לידינו באופן מסודר משלשלת מוסרי התורה. הלכך דרך הפעולה להגדרת כללי הלשון שלפיהם "עובד" המקרא היא עיון במקרא וניסיון להתחקות אחר חוקיות מסוימת. כך שמו לב המדקדקים שישנם בניינים שונים לפעלים, משקלים שונים לשמות עצם וכו'. כך גם לגבי ניקוד לשון המקרא. מסורת ניקוד המקרא שהתקבלה (כיום בכל תפוצות ישראל) היא המסורת הטברנית המיוחסת לבן אשר שחי במאה התשיעית למניינם. הם ניקדו על פי כללים שהיו בידם, על פי כללים שהם שמו לב אליהם ועל פי מסורות שונות שהיו בידם. הלכך אנו מקבלים את דבריהם כמסורת לגיטימית שיש לה בית-אב ואין אנו מנסים לתקנם ולטעון "מדוע ניקדתם פה בצורה כזו, הרי זה חורג מהכללים הרגילים שנוהגים אצלכם?" שכן אם ישנה חריגה, הרי יש לכך סיבה ומסורת.

וכעת לגבי שאלותיך:

א. לגבי השמטת הדגש במ"ם שבמילים המברך, המבורך: לפי דקדוק לשון המקרא מ' שוואית בצורת הבינוני (הווה) אינה מקבלת דגש, ולכן אין דגש במילים המברך, המבורך, המפואר, המקבלים וכו' וכן הדין בבוא ה"א היידוע לפני י' שוואית - אין דגש. למשל: הילדים, המדברים, המשומר וכו'. (יוצאים מן הכלל המילים: היהודים, היוונים - שמצאנו אותן במקורות עם דגש; כאמור כך מצאנו ואין אנו שואלים על כך שאלות או טוענים לחוסר עקביות).

ב. לגבי כלל הדומות במילה "שררך". כלל הדומות הובא בספר של רבי אליהו בחור שחי בתחילת המאה ה-16. כלל זה לא אומץ על ידי המסורת הטברנית, ולכן ספרי המקרא המצויים והמקובלים בידינו לא ניקדו את הרי"ש הראשונה שבמילה שררך בשווא נע. עם זאת, אי אפשר לטעון שמי שמתעקש להגות את המילה שררך עם שווא נע בהסתמך על הכלל של רבי אליהו בחור - הוא טועה, שכן מסתבר שלרבי אליהו בחור הייתה את המסורת הדקדוקית שלו. ואם כן יש פה מחלוקת בין המסורות וכל אחד ילך לפי שיטתו. אולם כאמור כללו של רבי אליהו בחור לא אומץ בצורה גורפת על ידי המסורה הטברנית.

ר' הלל אשכולי.



ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il