במשפחתי יש מנהג לכסות את החלות כשמברכים על החלה. הטעם הוא זכר למן ע"פ החיי אדם, והמנהג הוא להשאיר את החלות מכוסות עד סיום ברכת "המוציא". אני עכשיו עוסק בהלכות בציעת הפת, בסימן קס"ז, ושם למדתי שהרבה מהראשונים כותבים שצריך לבצוע את החלה קצת כדי שלא יהיה הפסק בין הברכה לאכילה. כך נראה להלכה ביום חול. בשבת, כתב הרמ"א, שמכיוון שיש חשש שאם נחתוך את הפת - הפת תשבר, ולא יהיה לנו לחם משנה, לכן פסק שאין לעשות את המנהג הזה בשבת. כאמור, אני נוהג גם לכסות את החלה, וכמו כן אני רוצה גם לנהוג את המנהג של להשאיר סימן על החלה - איך אני עושה את זה?

הסימן על החלה נועד למעט את ההפסק בין הברכה לבציעה, שידע מיד היכן לבצוע. אתה אל תסמן את המקום בחלה, רק תניח את הסכין ממש מתחת לחלות או סמוך להן, ומיד בתום הברכה תיבצע. הפסק מועט כזה לא נחשב להפסק. אפשרות נוספת היא שתקח חלה קלועה, ותבצע במקום הקליעה, ואז שוב אין בעיה של הפסק בין ברכה לבציעה.